<h2>DIMENSIONS OF REPENTANCE</h2><p>THE HAFTORAH FOR THE ‘SHABBAT OF REPENTANCE' BEGINS "Return Israel to Hashem your G-d... take with you words and return to G-d... Our lips will compensate for bulls” (Hosea 14:2-3). The Maamar askes several questions: firstly, why is the name Israel used, rather than Jacob? ‘Israel' suggests a higher level of the Jewish people, as we see from the incident in which Jacob wrestled with the angel, and the angel told him he should be called Israel ‘because you hav

DIMENSIONS OF REPENTANCE

<p>The third day of <em>slichos</em> has a special quality not found in the other days of <em>slichos</em>, a quality that was hidden for generations. It was revealed by each Rebbe only to the one who would become the next Rebbe.</p><p>On the third day of <em>slichos [gimmel slichos]</em>, the Alter Rebbe would say a <em>Maamar</em> just to his son Dov Ber who would eventually become the Mittler Rebbe. When the future Tzemach Tzedek became old enough, he was invited to join Rabbi Dov Ber in hear

The Secret of Gimmel Slichos

<p>בנוגע לגודל מעלת פרשת האזינו, ישנו סיפור נפלא ומבהיל המובא בספר "סדר הדורות":</p><p>"קיבלתי שהיה לרמב"ן תלמיד אחד, ר' אבנר היה שמו, ונעשה מומר. ומזלו גרם שעלה במעלה, ויהי נורא בכל הארץ.</p><p>אחרי הימים, ביום כפור, שלח והביא לפניו את הרמב"ן רבו, ובפניו הרג בעצמו חזיר אחד וינתחהו ויבשלהו ויאכלהו. ואחר אכלו שאל את הרב: על כמה כריתות עבר? והשיב הרב שהיו ארבעה, והוא אמר שהיו חמישה. והיה רוצה לחלוק עם רבו, והרב נתן עיניו בו דרך כעס, ויאלם האיש, כי עדיין נשאר עליו מעט יראה מאת רבו.</p><p>ולבסוף שאל

סיפור נפלא ומבהיל" על מעלת התשובה"

<h2>צדיקים בוכים</h2><p>במה שונה עבודת התשובה בעשרת ימי תשובה מזו שבכל שאר ימות השנה? ומדוע לפי הקבלה כל אחד מאיתנו צריך לבכות בימים אלה? עיון נפלא במהותה של התשובה ואת הדרך הנכונה לשוב באמת אל השם. השיחה המלאה – בלקוטי שיחות, חלק ט, שיחה ראשונה לפרשת האזינו.</p><h3>מי לא בוכה?</h3><p>ה-נושא שמעסיק כל יהודי רציני בימים אלה הוא כמובן התשובה. כל אחד מרגיש צורך לתקן, להתקרב ולשוב בתשובה אל הקדוש ברוך הוא. וביחד עם השאיפה החזקה לעשות תשובה, עולות גם תהיות על הדרך: מה זו בדיוק תשובה? איך עושים את זה?

צדיקים בוכים

<p><strong>אירועים בדברי ימי חסידות חב"ד על־פי לוח השנה</strong><br>מבוסס על הספר 'עת לדעת', בהוצאת צעירי אגודת חב"ד<br>מאת השליח הרב אברהם שמואל בוקיעט ע"ה<br>מוקדש לעילוי נשמתו</p><h2>ח תשרי</h2><h3>תקנ"ב</h3><p>יום פטירתו של הרה"ק ר' ברוך, אביו של כ"ק אדמו"ר הזקן. מנוחתו כבוד בעיר סוליש (כיום -וינוגרדוב, באוקראינה).</p><p>כ"ק אדמו"ר הריי"צ כותב אודתיו: רבי ברוך, היה צדיק נסתר ולמדן מופלא ועסקן בענייני צדקה והתנהג בפשטות כאחד מבעלי הישוב.</p><p>על שנות חייו האחרונות של הרה"ק ר' ברוך ועל הסתלקו

עת לדעת

<p>מקבץ מכתבים אודות 'תיקוני תשובה' ליהודים שנכשלו בעוון, רחמנא ליצלן: ה'תיקון' צריך להתבטא בעיקר בחיזוק ובתוספת באותה המצווה שבה היה החיסרון</p><p>באופן כללי, תיקון דבר בלתי רצוי צריך להיות, לכל לראש, בחיזוק ובהוספה באותו העניין שבו אירעה השגגה.</p><p>וכיון שהמעוות [העיוות, הטעות] היה בהנוגע לשמירת שבת - עליו לקבל על עצמו, בהחלטה תקיפה, להיות מכאן ולהבא זהיר בשמירת שבת וענייניה בתכלית.</p><p>ובכדי לדעת את ההלכות שלה [של השבת], מובן שצריך להיעשות בקי בהלכות שבת שבהנוגע לפועל על-כל-פנים [לפחות בה

'תיקון' של הוספה

<h2>"אש" הכפרה // מאמר "כי ביום הזה" – 'ליקוטי תורה' פרשת אחרי</h2>
<p><strong>מה הם 'חומרי הבעירה' שמחזיקים את ה"אש" של "דברי כאש"? איזו "אש" קיימת במקביל גם ב'לעומת זה'? ואיך מוציאים "אש" מה"צור" גם אם כבתה האש הגלויה? – למהות הכפרה של יום הכיפורים</strong></p>
<h3>— א —<br>דבר ה' הוא ה"אש", הפתילה והעצים - מצוות</h3>
<p>"ִּכִי ַבַּיֹום ַהֶּזֶה ְיַכֵּפֵר ֲעֲלֵיֶכֶם ְלַטַהֵר ֶאֶתְכֶם ִמֹּכֹל ַחֹּטֹאֵתֵיֶכֶם ִלְפְנֵי ה' ִּתְטָהָרּו"</p>
<p>ִהִֵּנֵה ֵֵיׁש ְָלְָהִבִין ַמַה ֶׁשֶָּכָתּוב "ְיְַכֵַּפֵ

"אש" הכפרה

<p><strong>מה אמר הרבי לרב שוחט שביקש בדמעות אודות עשיית תשובה? והאם המרירות שבעבודת התשובה יכולה דווקא לחזק את השמחה?! – עבודת ימי התשובה, מתוך שמחה</strong></p><h2>כנראה שאינך רוצה...</h2><p>מספר הרב עזרא בנימין שוחט:</p><p>בשנת תשכ"ה, בהיותי בשנות העשרים לחיי, נסעתי אל הרבי. כאשר נכנסתי ל'יחידות', הגשתי לרבי פ"נ ארוך, הרבי התייחס לכל מה שכתבתי בפ"נ, ואז שאל: 'יש לך עוד משהו לשאול?'.</p><p>השאלה הזו הכתה אותי בתדהמה. הלא כשכותבים פ"נ לרבי, חושבים היטב על מה שכותבים ולא מחסירים אף פרט. למה הרבי

מתוך שמחה!

<h2>לוח חב"ד</h2><p>על פי הספר "הלכות ומנהגי חב"ד"</p><h3>יום שישי ז תשרי</h3><ul><li>'מנהג בית הרב' להדליק לשבת תשובה "נר תשובה"1 קלוע מפתילות, ובו פתילה לכל אחד ואחד מבני הבית, ודייקו לעשותם משעווה. בשעת הכנת הנר, היו קוראים בשם מי שעבורו מכינים כל פתילה3.</li><li>הרבי אמר: "מנהג חב"ד להדליק שלושה נרות תשובה".</li><li>בברכת "מגן אבות" לאחר תפילת ערבית אומרים "המלך הקדוש".</li></ul><h3>שבת שובה</h3><ul><li>שבת שובה מתקנת ומעלה את כל שבתות השנה5.</li><li>בשבת שובה יש להחליט החלטות טובות: להוסיף 

לוח חב"ד

<h2>שניים מקרא ואחד תרגום</h2><p>מוקדש לע"נ הרה"ת ר' מנחם מענדל הכהן ב"ר הרה"ת יהושע זעליק הכהן ע"ה ומרת גאלדא בת הרה"ת מרדכי ירחמיאל חיים לימא ע"ה</p><p>א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאֶרֶץ אִמְרֵי־פִי: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמָיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי־פִי: אַצִיתוּ שְׁמַיָא וֶאֱמַלֵל וְתִשְׁמַע אַרְעָא אִמְרֵי פֵמִי: ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּאֵל כַּטַל אִמְרָתִי בִּשְׂעִירָם עֲלֵי־דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־ עֲשֶׂב: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּאֵל כַּמָּ

שניים מקרא ואחד תרגום

<p>The Torah commands us to eat on Erev Yom Kippur. This not only gives us the strength to fast, but also provides a way of honoring Yom Kippur with food and drink. Many tzaddikim who would usually use only one hand when eating, would use both hands when eating on Erev Yom Kippur.</p><p><em>(שוע"ר או"ח סי' תרד, לקו"ש חכ"ט ע' 319)</em></p><p>One Erev Yom Kippur, a Roman officer dispatched his servant to buy him a fish. At the market he found only one fish on sale and agreed to pay one gold coin f

EREV YOM KIPPUR

<p>Chazal say that if not for Yom Kippur the world would not be able to carry on.</p><p>Satan complained to Hashem, "Ribono Shel Olam! You have given me power over all the nations of the world, yet over the Yidden I have no power."</p><p>Hashem told him, “I will give you power over them on Yom Kippur, but only if you can find them doing aveiros.”</p><p>Yom Kippur finally came, and Satan could not find any aveiros, he told Hashem, "You have a nation like malochim: they don't eat, they live in pea

ONE DAY A YEAR

<p>Is Erev Yom Kippur a serious time for <em>teshuvah</em> or a Yom-Tov? And Yom Kippur itself?</p><p>Why are we so sure that Hashem has cleansed us?</p>

CONSIDER

<p>Motzoei Yom Kippur is so much a Yom-Tov that on that evening we wish each other a "Good Yom Tov!" It is therefore a mitzvah to eat and rejoice at this time, when a bas-kol announces “go and eat with joy.”</p><p>The Rebbeim made a point of washing for a full seudah, even though they were no doubt exhausted from their strenuous avodah throughout the day. At the table they would sing niggunim and share divrei Torah.</p><p>(שו"ע אדה"ז תרכ"ג סי"ב, תרכ"ד ס"ט, התוועדויות תשמ"ו ח"א ע' 446)</p>

MOTZOEI YOM KIPPUR

<p>May one use another person's tallis, tefillin, or siddur without asking?</p><p>Taking another person's belongings without permission makes one a gazlan, even with the intent to return them. The Alter Rebbe adds that we do not go by what most owners would tolerate. If even a minority would object for fear their item might be ruined, you may not use it, even if you are certain that you won't cause damage.¹</p><p>Mitzvah items are different. Chazal assume that a person is glad (nicha lei) to hav

BORROWING MITZVAH ITEMS

A weekly publication featuring stories, Chassidus, halacha, and insights for Shabbat.

Ha'azinu

A weekly publication featuring oral history stories about the Rebbe.

גיליון התקשרות לשבת פרשת האזינו ועשרת ימי תשובה, הכולל פניני חסידות, הלכות ומנהגים.

A weekly publication featuring stories, halacha, and teachings related to Yom Kippur and Chassidus.

A collection of inspiring Jewish stories and Torah insights for Parshas Ha'azinu, featuring tales of the Taz, the Belzer Rebbe, and the Chofetz Chaim.

A weekly publication for every Jewish person featuring Torah teachings, stories, and community news for Shabbat Shuva and Parshat Ha'azinu.

A story about a simple Jew in Sefad and the true meaning of sincerity, connecting Yom Kippur and the Torah portion of Haazinu.

A Torah gazette featuring articles on Jewish values, stories of rabbis, and Israel advocacy for Parshas Ha'Azinu.

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Ha'azinu / Yom Kippur

Living Jewish

Living Jewish

Living Jewish

Here's my story

שיחת השבוע

התקשרות

התקשרות

The Weekly Farbrengen

The Weekly Farbrengen

Shabbos Stories

Shabbos Stories

L’Chaim

Rabbi Tuvia Bolton

Brooklyn Torah Gazette

Brooklyn Torah Gazette

Publications

Chayus

Living Jewish

Here's my story

One Point

שיחת השבוע

התקשרות

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

L’Chaim

Rabbi Tuvia Bolton

The Jewish Weekly

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Ha'azinu / Yom Kippur

Year▼

Language▶

Publication▶

Publication Type▶

Parsha Themes▶

Living Jewish

Living Jewish

Living Jewish

Here's my story

שיחת השבוע

התקשרות

התקשרות

The Weekly Farbrengen

The Weekly Farbrengen

Shabbos Stories

Shabbos Stories

L’Chaim

Rabbi Tuvia Bolton

Brooklyn Torah Gazette

Brooklyn Torah Gazette

Publications