My grandfather, Rabbi Yerucham Fishel Avrutick, was an authentic Chabad chasid. He had a long beard and was a devoted disciple of the Previous Lubavitcher Rebbe. When I was growing up in 1950s Montreal, I used to spend time in his house on Shabbat until he passed away. My parents wanted me to be a good Jew, so they sent me to the Chabad school, although they weren't quite chasidim themselves. And so the sense of warmth I felt towards Judaism came from my teachers, from the environment of that

THE DAY I WAS ASKED TO LEAVE 770

לע"נ ר' ישראל יעקב וזוגתו מרת קריינא ע"ה לאקשיןע"י בניהם ר' נחמן ור' אברהם ומשפחתם שיחיו1977-5738, just a few days after suffering a severe heart attack, the Rebbe held his regular Shabbat Bereishit farbrengen. But in order to ease the strain that this would put on him, the farbrengen was held in the evening, after Shabbat was over, so the Rebbe could address the crowd from his office via microphone. Even after the Rebbe recovered enough for him to come out of his office and spe

This week in....

אין להתחיל שום מלאכה או רחיצה או שאר דברים המבוארים בסימן רל"ב, מחצי שעה לפני זמן הבדיקה, וטעימה בעלמא שרי, והיינו פת כביצה ולא יותר, או פירות ואפי' הרבה, ואם כבר הגיע זמן הבדיקה אין נכון לשהות הרבה גם ע"י פירות.לא יתחיל ללמוד מחצי שעה קודם זמן הבדיקה עד שיבדוק, אפי' אם יש לו זמן קבוע, אא"כ ביקש מאחר שיזכירנו, ויש מתירים להתחיל ללמוד לפני צאת הכוכבים, ואף להאוסרים אינו אסור אלא בלומד בביתו, אבל בשומע שיעור בבית הכנסת אחרי התפילה מותר, מפני שאחרי השיעור יוכרח לחזור לביתו, (ומשמע מהמ"א ש

סימן תל"א דברים האסורים לפני הבדיקה

קודם שיתחיל לבדוק יברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ביעור חמץ. ואע"פ שהביעור הוא רק למחרת, הבדיקה היא מעין ביעור כיון שהיא לצורך הביעור. ואם בירך לבער חמץ יצא, ואין לברך על בדיקת חמץ או על ביטול חמץ.י"א שטוב ליטול ידיו לפני הברכה, והוא רק משום נקיות.אם התחיל לבדוק בלא ברכה, יברך כל זמן שלא סיים לבדוק, ואם כבר סיים יברך למחר בשעת שריפה, וי"א שיברך אז בלא שם ומלכות, דס"ל שלא נתקנה הברכה אלא בשעת הבדיקה, והרוצה לברך בשם ומלכות אין מוחין בידו, דיש לו על מי לסמוך.אין לדבר בין

סימן תל"ב ברכת בדיקת חמץ

בסימן זה יבוארו ב' נושאים עיקריים: א' צורת וזמן הבדיקה, שיש בזה כמה דינים שעניינים הוא שיבדוק באופן שיוכל לבדוק היטב. ב' המקומות בהם צריך לבדוק, שהם בכל מקום שמכניסים בו חמץ אפילו באקראי. שקודם הזמן יש זמן הבדיקה- יבדוק בליל י"ד, מפני שבני אדם מצויים אז בבתיהם, ואור הנר יפה לבדיקה בלילה יותר מביום. ואם בדק ביום י"ג לאור הנר, צריך לחזור ולבדוק בליל י"ד, אבל לא יברך, דיש פוסקים שבדיעבד יצא, ואם בדק בליל י"ג לאור הנר, ונזהר היטב שלא להכניס עוד חמץ, א"צ לחזור ולבדוק, והמחמיר לחזור ולבדוק לא יברך,

סימן תל"ג דיני בדיקת חמץ

אחת שאלתי מאד ד' אותה אבקש, שבתי בבית ד' כל ימי חיי לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו (תהילים כז). אחד המקומות בהם אנו יכולים 'לחזות בנועם השם' הוא ע"י לימוד התורה עליה נאמר (שם יט) "תורת ד' תמימה משיבת נפש... פקודי ד' ישרים משמחי לב... הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים". אלא שבכדי לחוש תחושות עמוקות ומענגות אלו, צריך לדעת במה המדובר, וכיצד מגיעים לכך.ישנם הרבה דוגמאות לחיבור רגשי ושכלי ללימוד התורה, ועל ידם האדם מגיע לדביקות אמיתית בקב"ה לחזות בנועם ד', קוב"ה ואורייתא וישראל חד

פנינת הרידב"ז

כידוע ישנן כמה יוזמות של גמ"ח חברים המבוססים על הפקדות הורים, כאשר המפקידים זכאים שילוו לבניהם בבא העת.והדברים ידועים שאין בזה איסור ריבית משום הלויני ואלוך, וכן ל"ה כאומר לו הלויני ואלווה את בנך שגם זה אסור, שכן כאן הוי כאומר המפקיד הלווה את בני כדי שאלווה לבנך, דכיון שאין כל יחס של הלוואה בין המבטיחים אין שייך בזה כל איסור, דלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלווה למלוה.אלא שעדיין צריך זהירות בזה, שהרי החברים נדרשים להפקיד כספים בגמ"ח בכדי שיהיו זכאים שהגמ"ח ילווה לילדיהם, נמצא א"כ

פנינת הרידב"ז - הלוואות בגמ"ח חברים

גג של בנין נמוך או של ארונות, אם הם משופעים ואינם ראויים לתשמיש א"צ בדיקה, אפילו אם הם בתוך הבית, ואם הגג ישר ודרך להשתמש שם צריך בדיקה, וכ"ש שצריך לבדוק בתוך הארונות אם מניחים שם חמץ לפעמים או שמסתפקים מהם באמצע הסעודה.ותקרה הנמצאת תחת גג משופע, אם דרך להשתמש שם צריך בדיקה, ולפי שזו טירחא מרובה, יש להקל למכור לנכרי מקום זה עם החמץ.מקומות שיש שם בעלי חיים- רפת בקר, או לול של תרנגולים, או חצר שמצויים שם עופות (חוץ מהחורים שבצדדים), א"צ בדיקה אא"כ ודאי היה שם חמץ, וודאי חמץ אפשר ד

סימן תל"ד

מי שלא בדק בליל י"ד יבדוק ביום י"ד באיזה שעה שיזכר בזה, ואפי' בשעה שישית שהחמץ אסור בהנאה חייב לבדוק, ואין חוששים שיבוא לאוכלו, כיון שהוא עסוק בביעורו, ולא ישתהה בזה, שמא ישכח שוב, ואם עדיין לא הגיעה השעה השישית צריך לבטל את החמץ לאחר הבדיקה (אבל אח"כ לא מהני ביטול).ואם לא בדק ביום י"ד, אפי' אם ביטל יבדוק בתוך הפסח שמא יבוא לאוכלו. וביו"ט עצמו שאינו יכול לשרוף, י"א דמ"מ יבדוק ויכפה עליו כלי, וי"א שיבדוק בחול המועד, והפר"ח מכריע שאם לא ביטל את החמץ, אפשר שיבדוק אף ביו"ט, אבל אם ביטל יבד

סימן תל"ה מי שלא בדק בליל י"ד

המפרש מיבשה לים, או היוצא בשיירא, אם מינה לפני נסיעתו שליח שיבדוק את החמץ כשיגיע הזמן, אין צריך לבדוק בעצמו לפני שיצא, אך נכון שיבטל בעצמו ג"כ, (וטוב למנות איש, ואם אין איש יכול למנות אשה). ואם לא מינה שליח לבדיקה, אם יצא בתוך ל' יום חלה עליו כבר חובת בדיקה דשואלים ודורשים בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום, ולכן צריך לבדוק לאור הנר, בלילה שלפני יציאתו, אפילו אם אין דעתו לחזור עד אחרי פסח. וכתב הרמ"א שלא יברך אז על הבדיקה על ביעור חמץ, כיון שאינו מבער למחרת את החמץ, וכן דעת הלבוש, וכן משמע מסתימת ה

סימן תל"ו

ישראל שעוזב בית של נכרי בתוך ל' יום, אם הוא הולך לבית אחר א"צ לבער את החמץ מבית הנכרי אפי' אם הנכרי לא יכנס לבית לפני פסח, דכיון שאינו עתיד לחזור הרי הוא מפקיר את החמץ שנשאר שם, אבל אם הוא מפרש בים או יוצא בשיירא ולא יכנס בפסח לבית אחר לקיים שם מצות ביעור בעצמו, (או שבעה"ב שם יבדוק עבורו מדין שליחות), י"א שחלה עליו חובת ביעור בבית הנכרי אף אם הנכרי יכנס לבית בפסח ויכניס לשם את חמצו, אמנם אם נכנס לשם ישראל אחר א"צ לבדוק כיון שהישראל השני בודק, וכן הדין כשיוצא מבית ישראל וישראל אחר נכנס. וי"א ש

סימן תל"ז - חיוב בדיקה בבית שכור

<h2>סימן תל"ח</h2><h3>מתי צריך לחזור ולבדוק</h3>עכבר שנכנס לבית בדוק עם ככר בפיו ומצא בבית פרורים, אפי' הניח חמץ בזוית זו ומצאו בזוית אחרת, לדעת השו"ע צריך לחזור ולבדוק את כל הבית, והסכמת האחרונים שאם ביטל או שמבטל עכשיו א"צ לחזור ולבדוק, ודעת הגר"א שאם ביטלו מותר גם לדעה הראשונה. ולדעת הטור דווקא בככר גדול צריך לחזור ולבדוק ולא בככר קטן. אם הפרורים יחד הם בגודל של כל הככר צריך לחזור ולבדוק, מפני שאין דרכו של עכבר לפרר והני פירורים מעלמא אתו ולא מהככר, וכתב המ"א שא"צ לבדוק אלא את החדר שהעכבר

סימן תל"ח מתי צריך לחזור ולבדוק

<h3>רוב וקבוע</h3>ט' צבורין של מצה ואחד של חמץ, ובא עכבר ונטל בפנינו מאחד מהם, ואין ידוע אם נטל חמץ או מצה, ונכנס לבית בדוק, צריך לחזור ולבדוק את הבית, דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי, ומשמע שאפילו אם הוא ביטל את החמץ צריך בדיקה. וכתב הרמ"א שאם הככר קטן ויכול העכבר לאוכלו, א"צ לבדוק, דהוי ספק ספיקא. ויש העוסס ש"ע מודה לזה, ולדינא הוא כבוש תחת ידו כגון גר תושב (שנתיישב בארצך ויד ישראל שולטת בו) ושרוי עימו בחצר, ומ"מ צריך לעשות מחיצה גבוהה י' טפחים לפני החמץ כדי שלא יבוא לאוכלו, וכפית כלי לא מועילה,

סימן תל"ט דיני בדיקה בספק חמץ

נכרי שהפקיד חמצו אצל ישראל והחמץ נמצא בבית הישראל או בשאר מקום שהוא רשותו, אם הישראל חייב באחריותו מגניבה ואבידה, וקיבל אחריות בהדיא עם קנין, (אבל בסתמא אין דין שומרים לנכרים, ורעק"א מצדד שלענין פשיעה סגי בקבלה בעלמא בלא קנין), או שמדין המלכות נתחייב באחריות אף בלא קנין, חייב לבערו בזמן הביעור, אם אין הנכרי כאן להחזירו.וי"א שאפי' אם הישראל אינו אלא שומר חינם וחייב רק בפשיעה חייב לבערו, ולכתחילה יש לחוש לדעה זו ולהחזיר את הפקדון לנכרי, ואם הנכרי אינו כאן יעשה מכירת חמץ (שאף שלהרבה פוסקי

סימן ת"מ חמץ של נכרי שנמצא ביד ישראל

א"א למוכרו יש לסמוך על דעה ראשונה, ומותר להשהות את החמץ עד שיבוא בעליו, וכשיבוא יחזיר לו את החמץ מיד אפי' אם זה באמצע פסח (שהרי י"א שאסור מהתורה להשהותו אצלו), אך יזהר שלא יגע בו, ואחרי פסח החמץ מותר אף באכילה, אפי' אם לא החזירו לבעליו.וי"א שאפי' אם הנכרי אלם ויכפהו לשלם אם יאבד, אף שאינו חייב באחריותו בדין תורה ולא בדין המלכות, חייב לבערו, ויש חולקים, והעיקר כדעה ראשונה, ומ"מ אם עבר הפסח ולא ביערו אין להחמיר ומותר אפי' באכילה.ואם חזר והפקידו ביד נכרי אחר, אע"פ שהנכרי קיבל על עצ

סימן תמ"א דיני המלוה על החמץ

Bereishis

An oral history project dedicated to documenting the life of the Rebbe, Rabbi Menachem M. Schneerson, of righteous memory.

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Bereishis

Living Jewish

Here's my story

Here's my story

התקשרות

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Rabbi Tuvia Bolton

Brooklyn Torah Gazette

Parsha Jewels

Cyber Farbrengens

The Way of Emunah

The Way of Emunah

Publications

Chayus

Living Jewish

One Point

Here's my story

התקשרות

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Ark of Covenant Location Discovered!

Rabbi Tuvia Bolton

L’Chaim

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Bereishis

Year▼

Language▶

Publication▶

Publication Type▶

Parsha Themes▶

Living Jewish

Here's my story

Here's my story

התקשרות

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Rabbi Tuvia Bolton

Brooklyn Torah Gazette

Parsha Jewels

Cyber Farbrengens

The Way of Emunah

The Way of Emunah

Publications