אף על פי שיכולים להניח תפילין במשך כל היום כולו (מנץ החמה או עלות השחר, עד צאת הכוכבים או שקיעת החמה), הרי הזמן המובחר להנחת תפילין הוא בזמן תפילת שחרית, כמנהג ישראל שמניחים תפילין ומתפללים בהם.
משיחת י"א שבט תשכ"ח
טוב להרגיל עצמו לומר . . . נוסח זה מודה וכו' ועל ידי זה יזכור את ה' הניצב עליו:
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ:
<h3>ברכות הנחת תפילין</h3>
הברכה הראשונה (באמירתה מכוו

סדר הנחת תפילין

<h3>קכה</h3>
<h3>קכו</h3>
א שִׁיר הַמַּֽעֲלוֹת הַבֹּֽטְחִים בַּֽיְיָ כְּֽהַר־צִיּוֹן לֹא־יִמּ֗וֹט לְעוֹלָם יֵשֵֽׁב: ב יְֽרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָה וַֽיְיָ סָבִיב לְעַמּוֹ מֵֽעַתָּה וְעַד־עוֹלָֽם: ג כִּי לֹא יָנוּח שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא־יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים | בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶֽם: ד הֵיטִיבָה יְיָ לַטּוֹבִים וְלִֽישָׁרִים בְּלִבּוֹתָֽם: ה וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם יֽוֹלִיכֵם יְיָ אֶת־פֹּֽעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל:
א שִׁיר הַמַּֽעֲל

מזמורי תהלים

ב"ה, ה' מ"ח, תשט"ו ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מתחלת חדש תשרי, ונתעכב המענה מפני טרדות החגים והמועדים.
בו כותב אודות מצב בריאותו, הנה ידועה הוראת תורתנו תורת חיים על הפסוק ורפא ירפא שניתנה רשות לרופא לרפאות, ובמילא צריך למלאות הוראות רופא מומחה - במקצוע זה, אבל ביחד עם זה צריך לדעת ברור, אשר השי"ת הוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות, ואיש פלוני וסם פלוני הם רק שלוחיו ואמצעיו, ובמילא לכל לראש צריך להיטיב ולחזק מצב הבריאות ברוחניות, שעי"ז מתחזקת הדביקות בה' אלקים שאז חיים

אגרות קודש

בס"ד. שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל.בלתי מוגהא. יום הש"ק פרשת וירא חל בשנה זו ביום העשרים לחודש מרחשון, יום הולדת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע.וכיון שהענין של שבת פרשת וירא הוא בכל שנה, ואילו שייכותו לכ"ף מרחשון היא רק בקביעות שנה זו – הרי מובן, שתחילה בא הענין דשבת פרשת וירא, שישנו בכל שנה ושנה, ולאח"ז בא הענין דכ"ף מרחשון, שקביעותו בש"פ וירא אינה בכל שנה.ב. הביאור בענין פרשת וירא, שחלוקה מפרשת לך

שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ...

מתורגם ללשון הקודש
<h2>א. חביבות יצחק לגבי ישמעאל בכך ש"נימול לשמונה ימים"</h2>
במדרש1 מסופר, כי "יצחק וישמעאל היו מדיינים זה עם זה, זה אומר אני חביב ממך שנמלתי לשלש עשרה שנה וזה אומר חביב אני ממך שנמלתי לח' ימים".
צריך להבין: העובדה ש"נמלתי לשלש עשרה שנה" מובן בפשטות מדוע בכוחה לגרום שיהיה יותר "חביב" (כטענת ישמעאל המובאת בהמשך המדרש2 – "שהיה ספק בידי למחות ולא מחיתי"; אך איזו יתרון ומעלה יש בכך ש"נמלתי לח' ימים" שמשום כך טען יצחק "חביב אני ממך"3</sup

כרך כה, ג

שמות לב, כח – ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי אישסח ביאור הטעם דנפלו בחטא העגל "כשלשת אלפי איש"השלשת¹ אלפי הוא לנגד הג' אלפי"ן דשם² מ"ה. ג' שלישים³ בתפארת, שליש העליון דעת. שליש התחתון יסוד. שליש האמצעי תפארת עצמו, והוא הג' אלפי"ן דשם מ"ה ועיין בע"ח שער לאה ורחל⁴ פ"ז,1) מבאר הטעם, דבחטא העגל נפלו בדיוק מספר "שלשת אלפי איש". וראה גם לעיל סי' סג. סז. )2 פירוש : שֵם מ"ה הוא "יו"ד ה"א וא"ו ה"א" (45), ויש ג' פעמים אות אל"ף, ושֵם מ"ה* הוא בתפארת (ראה הער

ילקוט לוי יצחק על התורה

<h3>הַּׁשְלַּבִים בְלִּמּוד הַּתֹורָה לֶעָתִיד</h3>
בְלִּמּוד הַּתֹורָה לֶעָתִיד לָבֹא יִהְי ו כַּמָה שְלַּבִים – מִן הַּקַל אֶל הַּכָבֵד:
לְכֹל לְרֹא ש – לִּמּוד תֹורָת ו שֶל מָׁשִיחַ מִּפִיו שֶל מָׁשִיחַ, שֶּיְלַּמֵד תֹורָה אֶת כָל הָעָם (לִּקּוטֵי תֹורָה צַו יז א), ולְמַעְלָה מִּזֶה – "לא יְלַּמְד ו עֹוד אִי ש אֶת רֵעֵה ו גֹו' כִי כּוּלָם יֵדְע ו אֹותִי לְמִּקְטַּנָם וְעַד גְדֹולָם", עַד לְקִּיּום הַּיִעּוד "כִי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵעָה אֶת ה' כַּמַיִם לַּיָם מְכַּסִים" (יְׁשַעְיָה יא,

נקודות משיחות קודש בעניני גאולה ומשיח

...בראשית שנת תרפ"ז באתי בבקשה לכללות אנ"ש שי' אשר יקבעו, שבבתי־הכנסת אחר תפילת שחרית בכל מנין מתפללים יאמרו שיעורי תהלים (כמו שנחלק לימי החודש), ולאמר אחר זה קדיש כנהוג. ובקשתי זאת בתקפה עומדת, לזכות הרבים, (וראוי הי' לעשות כן בכל בית כנסת, כי איננו ענין פרטי של מפלגת החסידים יחיו בפרט), ובגלל זאת יתברכו ממקור הברכות בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר...
שמעתי מזקני ארץ שבימיהם היה המנהג שכל אחד היה אומר בכל יום את הקאפיטל [פרק] תהילים לפי שנות חייו. למשל אם מלאו לו כ' שנה ונכנס לשנת הכ"א הי

ממכתבי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ

<h3>יום ראשון</h3>
<h4>יד חשון</h4>
שיעורים. חומש: וירא, ששי עם פירש"י.
תהלים: עב־עו.
תניא: והנה בהיות . . . קמז תאמין.
"מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ", לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִּים, וְהוּא: לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ. וְכָל אֶחָד בַּאֲשֶׁר הוּא וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, צָרִיךְ לְהִתְעַנְיֵן בְּכָל מַאַמְצֵי כֹּחוֹ לְחַפֵּשׂ בְּחֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ לִמְצֹא אֵיזֶה פַּרְנָסָה רוּחָנִית כְּמוֹ שֶׁהוּ

לוח היום יום...

את המלאכה ויחד עם כך השגיח על הנהגתו. הנער אמנם ידע לזמר ברכות הנהנין אבל לא ידע בדיוק למה שייכת כל ברכה, והפחח לימד אותו כל ברכה למה היא שייכת.
ברם, חשקו של הנער ללימוד היה רב וברצותו ללמוד גם בשעת העבודה – כפי שהיה נהוג אז, שפועלים היו אומרים תהלים או חוזרים משניות בשעת העבודה – היה יושב ואומר ברכות, בחשבו שבכך הוא יוצא ידי חובת לימוד תורה, עד שהסבירו לו שכשאומרים ברכה מבלי לאכול נקרא הדבר ברכה לבטלה, ואז התחיל לשנן בשעת העבודה אותיות האלףֿבית, או קמץ אלף וכו'.
את העבודה תפס ב

ספר הזכרונות

הַפְטָרַת פָרָׁשַת וַּיֵרָא, מְסַּפֶרֶת עַל "אִּשָׁה אַחַת מִּנְׁשֵי בְנֵי הַּנְבִיאִים", שֶּבָאָה אֶל הַּנָבִיא אֱלִיׁשָע וְזָעֲקָה עַל כְָך שֶּבַעֲל ה מֵת וְהִיא נֹותְרָה חַסְרַת כֹל, עַד שֶהַּנֹוׁשֶה רֹוצָה חָלִילָה לָקַחַת אֶת שְנֵי יְלָדֶיהָ לַעֲבָדִים.
אֱלִיׁשָע שֹואֵל אֹות ה מָה י ש ל ה בַּבַיִת, וְהִיא מְׁשִיבָה שֶאֵין ל ה כְלּום, כִי אִם קְצָת שֶמֶן. אֱלִיׁשָע אֹומֵר ל ה שֶּתִׁשְאַל מִּכָל הַּשְׁכֵנֹות שֶּלָּה כֵלִים רֵיקִים וְתִּצֹק לְתֹוכָם מֵהַּשֶׁמֶן, וְאָז מִתְרַח ש נֵס מ

לִצְעֹק אֶל הַּׁשֵם

מצוה זו שייכת גם לבנות ישראל, ועד לילדה קטנה ... אפילו אם היא בת שנה וכבר מתחילה לדבר ויכולה להדליק ולברך ... ביחד עם אחיותי', ועל אחת כמה וכמה אמה שמדליקה לאחריהן, כדי שתוכל לעזור להן בהדלקת הנר.
ויש להשפיע גם על בנות קטנות שהגיעו לחינוך, שגם הן תדלקנה נרות שבת וחג, כמדובר כמה פעמים. ואפילו אם הדבר מוטל בספק, אם היא כבר הגיעה לחינוך או לא - גם אז כדאי שיאיר מזלה שבוע קודם או כמה ימים קודם!
משיחת י"ג תשרי תשד"מ סכ"ח - התוועדויות תשד"מ ח"א עמ' 162
זמן הדלקת הנרות הוא כפי ה

סדר מצות הדלקת נרות לערב שבת קודש

As related in this week's Torah portion, Vayeira, when G-d told Abraham He was going to destroy the city of Sodom, Abraham tried everything he could think of to dissuade Him. "And Abraham drew near and said, Will You then destroy the righteous with the wicked?"
Rashi, the foremost Torah commentator, explains this verse to mean that Abraham attempted several methods of persuasion: speaking harshly, conciliation, and prayer.
Abraham was willing to do anything in order to save the

from the teachings of the Rebbe on the Torah portion

It was an unusual Sukkos gathering at Fort Sam Houston in San Antonio, Texas, a mix of service members in uniform mingling with civilians who had been cleared to enter the base.
After all, it isn’t every day that a bris takes place the Covenant of Abraham on a U.S. Army base—let at Fort Sam Houston alone in the Army’s own sukkah.
The meal inside was no caterer’s work. Every dish had been prepared in the Jewish chaplain’s own kitchen, and all of it was for the guest of honor, an

On a Texas Army Base, a Bris in a Military-Issue Sukkah

This Sukkos, Baltimore Shliach and Chaplain Rabbi Chesky Tenenbaum, director of the Jewish Uniformed Service Association of Maryland–Chabad (JUSA), brought the joy and traditions of Sukkos directly to Maryland’s military community.
For the first time, JUSA arranged a Sukkah at the 175th Wing at Warfield Air National Guard Base. One Staff Sergeant was especially appreciative, explaining that the Sukkah allowed him to eat his meals in a Sukkah while working on base.
The Sukkah als

Tech Sergeant Discovers Her Jewish Identity at Military Base Sukkah

Vayeira

A weekly Chabad publication featuring teachings of the Rebbe, stories, and community news.

Collected Thoughts on the Weekly Parshah From Rabbi Meir Isamar Rosenbaum shlita

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Vayeira

Living Jewish

Here's my story

התקשרות

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Rabbi Tuvia Bolton

L’Chaim

The Jewish Weekly

Brooklyn Torah Gazette

Inspired by a Story

Parsha Jewels

The Way of Emunah

The Way of Emunah

Publications

Chayus

Living Jewish

Here's my story

One Point

התקשרות

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Ark of Covenant Location Discovered!

Rabbi Tuvia Bolton

L’Chaim

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Vayeira

Year▼

Language▶

Publication▶

Publication Type▶

Parsha Themes▶

Living Jewish

Here's my story

התקשרות

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Rabbi Tuvia Bolton

L’Chaim

The Jewish Weekly

Brooklyn Torah Gazette

Inspired by a Story

Parsha Jewels

The Way of Emunah

The Way of Emunah

Publications