<p>The Gemara (Shabbos 30b) says that the Chachamim considered concealing Sefer Koheles because some of its statements appear to contradict one another. For example, one pasuk says: ושבחתי אני את השמחה-I have praised joy (8:15), while another says: ולשמחה מה זה עושה-And of joy [I have said], “What does it accomplish?" (2:2). Ultimately, the Chachamim chose not to conceal Sefer Koheles, because it begins and ends with words of Torah. It begins, What profit does man have from all his labor that he

Spreading Simchah

<p>The Sefas Emes explains that we lein Megillas Koheles on Sukkos because it is zman simchaseinu. When a Yid is in a state of joy, he is able to make strong, lasting commitments to improve. We find this idea in the Gemara (Shabbos 130a), "Any mitzvah that Yisrael accepted with joy, they continue to perform with joy." This principle applies throughout the generations. Commitments made with joy endure because they are genuine.</p><p>What commitment is worth our while? To address this question, we

The Time for Commitment

<h2>The Secret of Satisfaction</h2><p>וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ד'. And to Naftali he said: Naftali, 'satisfied of desire' and filled with Hashem's blessing (Devarim 33:23). Rashi explains that 'satisfied of desire' means that Naftali's land fulfilled the wishes of all its inhabitants. This is remarkable. Every community has people who are dissatisfied or have complaints. How could one land satisfy everyone? The answer lies in Yaakov's words about Naftali: נ

The Secret of Satisfaction

<p>Koheles opens with the words הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר )2:1( קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל The Rebbe R' Bunim offered a novel reading of this pasuk that is quite sharp: There is the hevel peh, the pure breath of Torah and tefillah, and there are the havalim, the mere vapor of Olam Hazeh. If one mixes the hevel of his Torah and tefillah with the havalim of Olam Hazeh, then הכל הבל-everything becomes hevel.</p><p>What, then, is the remedy for someone who has allowed Olam Hazeh to enter his lea

Sifting the Havalim

<p>וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹקֵינוּ זֶה קִוִינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ד' קִוּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ</p><p>On that day they will say: This is our G-d; we hoped to Him, and He saved us; this is Hashem to whom we hoped; let us rejoice and be glad in His salvation (Yeshayah 25:9).</p><p>This is one of the pesukim we recite aloud before hakafos, calling us to rejoice with Hashem. The pasuk repeats קוינו לו-we hoped to Him. What is the meaning of this repetition?</p><p

Kivinu Lo

<h2>The Perspective of Joy</h2><p>דּוֹר הֹלֵךְ וְדֹור בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.</p><p>A generation goes and a generation comes, but the earth endures forever (Koheles 1:4).</p><p>My father, the Pnei Menachem, once told me that as a young man he endured difficult times, including the illness of a child and financial hardship. When he needed encouragement, he would strengthen himself by learning Megillas Koheles.</p><p>At first, this puzzled me. Koheles seems to carry a somber message, emph

The Perspective of Joy

<h2>Restoring the Nefesh</h2><p>תּוֹרַת ד' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ד' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.</p><p>The Torah of Hashem is perfect, restoring the 'nefesh'; the testimony of Hashem is faithful, making wise the simple (Tehillim 19:8).</p><p>The word <em>nefesh</em> in the phrase <em>restoring the nefesh</em> refers to a person's will, as in the pasuk אם יש את נפשכם, which Rashi explains to mean, "if it is your will" (Bereishis 23:8). One might develop desires for all kinds of harmf

Restoring the Nefesh

<p>On Shemini Atzeres, we daven for rain. First, we must recognize simply that we need to beseech Hashem for rain. Despite all our modern technology, we remain dependent on it; without rain, we lack water. Rain is not predictable or guaranteed. It is given by Hashem in response to our tefillos, and we must daven that the coming year be blessed with sufficient rain.</p><p>Second, we must understand that rain carries a deeper message. The Gemara (Taanis 8b) says: Great is the day of rain, for even

Every Drop

<p>Lichvod Rabbeinu shlita:</p><p>I request a blessing that my worries be lifted and my spirits raised; that I merit a steady flow of joy and calm.</p><p>The Rosh Yeshiva replied:</p><p>When a person gains clarity that the entire world is guided by His plan, and succeeds in submitting himself, with all his plans and desires, to the Divine will, with the faith that this is the proper path—as it says, “I recall for you... that you followed Me”—he will, with Hashem's help, be surrounded with yeshuo

From the Desk of the Rosh Yeshivah

<p>פרק ראשון במסכת סוכה עוסק בכשרות הסוכה והסיכוך, גובהה וגודלה, דין סוכה עגולה, דיני מחיצות הסוכה כגון מספר הדפנות וכללי הכשר הדפנות ע"י גוד אסיק וכדומה, וכן דיני הסכך האם צריך לעשות את הסכך לשם חג או לשם צל, מה כשר לסיכוך יהיה עשוי, ושלא יהיה חמתה מרובה מצילתה, ושלא יהיה תחת אילן או בית או סוכה אחרת או קירוי אחר, כמה מקרים שפסולים משום תעשה ולא מן העשוי, שימוש בתקרת ביתו לסוכה, מתי אהל שנמצא בתוך סוכה מחשיב את מי שבתוכו שאינו נמצא בסוכה, פסולים דרבנן בסכך כגון גזירת חבילות או גזירת תקרה, ומה ה

סדר הסוגיות במסכת סוכה

<h2>הדרן עלך מסכת סוכה</h2><h2>סיכומים כלליים</h2><h2>לפי סדר העניינים</h2><h3>דיני הסכך</h3><p>צילתה מרובה מחמתה- צריך שתהיה הסוכה צילתה מרובה מחמתה. לרבנן הכונה שהצל של הסכך יהיה מרובה מהחמה, ולרבי יאשיה גם הצל של הדפנות פוסל. (ז:). וגם אם הסכך דליל ויש הרבה חמה, כל שצילתה מרובה כשרה. (כ

סיכומים כלליים לפי סדר העניינים

<p>כל עניין הריקודים זה לדעת שאין עוד מלבדו. וזה מה שר' נתן מסביר (בהל' מתנת שכ"מ ב, ב) שצריך לדעת שאין עוד מלבדו, שאין עוד, ממש אין עוד שום מציאות חוץ מה', כי באמת עיקר התכלית שצריכים לידע כי אין עוד מלבדו, אין עוד ממש. דהיינו שאין שום דבר נמצא בעולם כלל, רק הוא יתברך לבדו, "כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". ולכן אנו אומרים את זה 3 פעמים ביום "אין עוד", לדעת שאין שום מציאות אחרת. אין עוד ממש, כי אין שום דבר נמצא בעולם כלל וכלל, אלא רק הוא לבדו יתברך, כי הכל הבל.</p><p>רבנו אומ

בשמחת תורה נמשך שפע לכל השנה

<h2>תשובת החזון איש לקראת שמחת תורה</h2><p>הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל סיפר: לפני עשרות שנים, ביום קיץ אחד, שרר חום כבד ולוהט במיוחד. בישיבת פוניבז' עוד לא היו אז מזגנים, ואפילו מאווררים כמעט לא היו, והבחורים סבלו מאוד. הרפיון היה גדול, והיו שאמרו שביום כזה אין טעם ללמוד, כי אי אפשר להתרכז בסוגיות העמוקות שלמדו אז.</p><p>"הייתי אז בחור בישיבה," סיפר רבי בן ציון, "ואמרתי לחברותא שלי: בוא נלך לחזון איש ונראה מה הוא עושה היום. אם הוא יושב ולומד כרגיל, סימן שהחום אינו סיבה להפסיק ללמוד, וגם אנחנו נמ

מתיקות התורה

<p><strong>לקראת תפילת הגשם, המופת מברדיטשוב</strong></p><p>בקצה ברדיטשוב עמד בית נמוך, בית המדרש של חסידי ברסלב. שם התפללו ולמדו, ישבו יחד לסעודה שלישית, ובכל הזדמנות רקדו ושמחו. מהחלונות נשקף בית הקברות העתיק, שמצבותיו הסתירו סודות של יהודים תמימים וישרים. ביניהן בלט קברו של הצדיק רבי אליעזר ליבער בן רבי אברהם אשכנזי, "רבי ליבער הגדול", שבזכותו קמה ברדיטשוב כעיר יהודית.</p><p>יום אחד יצא הפריץ של המקום לצוד ביער. סוסו נבהל כשראה את רבי ליבער עומד בין העצים, עטוף בטלית ותפילין ומתפלל. הסוס הזדק

מים חיים לחג

<p>אחד מאנ"ש סבל ממחלה קשה וכאבים עזים ביד, עד שלא יכל להזיז אותה כלל.</p><p>בשבת, בסעודת שחרית, פנה רבינו פתאום ואמר: בוודאי יש לך אמונה?</p><p>כן!</p><p>רבינו שאל שוב אם באמת יש לו אמונה, וכשענו 'כן', מיד הסירו ממנו את התחבושת, והוא הוריד את היד.</p><p>אבל אין לי אפילו פרוטה לתרופות...</p><p>אתה צריך לשתות מי מלח ולקבל תרופות.</p><p>ציווה בבת אחת: תוריד את היד!</p><p>להוריד?! הרי כבר זמן רב שאיני יכול...</p><p>היד זזה! נרפאתי!</p><p>היד נרפאה באותה שעה ממש, וחזרה להיות בריאה וחזקה.</p>

נקודת אור

Bereishis

מאמרי דא"ח, שיחות ואגרות קודש מאת כבוד קדושת אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Shemini Atzeres

Living Jewish

Here's my story

שיחת השבוע

התקשרות

The Weekly Farbrengen

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Rabbi Tuvia Bolton

Brooklyn Torah Gazette

Parsha Jewels

Cyber Farbrengens

Covenant & Conversation

דבר מלכות

דבר מלכות

Publications

Chayus

Living Jewish

One Point

Here's my story

שיחת השבוע

התקשרות

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Ark of Covenant Location Discovered!

L’Chaim

Rabbi Tuvia Bolton

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Shemini Atzeres

Year▼

Language▶

Publication▶

Publication Type▶

Parsha Themes▶

Living Jewish

Here's my story

שיחת השבוע

התקשרות

The Weekly Farbrengen

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Rabbi Tuvia Bolton

Brooklyn Torah Gazette

Parsha Jewels

Cyber Farbrengens

Covenant & Conversation

דבר מלכות

דבר מלכות

Publications