<h3>קורס ללמוד להנות ולזכור לבני הישיבות בבית וגן</h3>
לפני כשנה וחצי נפתח ע"י מערכת 'תמצית' קורס מיוחד בשם 'ללמוד להנות ולזכור', ובו סדרת שיעורים, לבחורים ולאברכים, המלמדים כיצד לחזק את איכות הלימוד, להעצים את החוויה מהלימוד, ולהגיע למצב בו זוכרים את מה שלומדים, שיעורים שנמסרו לפני למעלה מ-500 לומדים.
לקראת הסדרה הרביעית של השיעורים יוצא גליון זה ובו מידע בסיסי על סדרת השיעורים.
<h3>באלו תחומים עוסקים השיעורים?</h3>
השיעורים עוסקים ב4 נושאים עיקריים: א' דרכי פעילות מערכת הזכרון

קורס ללמוד להנות ולזכור - להתענג בידיעת התורה

האם כשאתה מסיים ללמוד אתה מסוגל לומר בקצרה (ב2 דקות) 2-3 נקודות שהתחדשו לך?
האם קורה לך שאתה מתגעגע לגמרא?
האם קורה לך שאתה מסתכל בשעון באמצע הלימוד ומגלה שעבר הרבה יותר זמן ממה שחשבת?
האם קורה לך שאתה הולך בדרך ועולים לך בראש חשבונות ושאלות על מה שלמדת?
האם קרה לך שבמשך כל הסדר לא קפצו לך בראש מחשבות שאינם קשורות למה שאתה לומד?
האם אחרי לימוד עם השלכה מעשית אתה יכול לזהות מה יצא למעשה?
האם קרה לך שכשלמדת לא הרגשת עייפות וכשהפסקת ללמוד גילית שאתה עייף

לא בשמים היא - גם אתה יכול!!!

בעבר כמעט לא הייתי חושב בלימוד בזמנים פנויים, והיום, בעקבות כמה כלים מהשיעורים שאני מיישם, אני חושב בלימוד ומעביר סוגיות בראש בצורה חווייתית ובלי מאמץ מיוחד, וכל הלימוד מלכתחילה הוא איכותי יותר ועם הרבה יותר חשק.
שמעתי את כל השיעורים וקיבלתי המון תועלת מהדברים, אבל יש לי טענה גדולה על השיעורים, מדוע שמעתי אותם רק היום כאברך בן 30, ולא שמעתי אותם בתור בחור...
אני מודה על הקורס הנפלא, ומגלגלין זכות ע"י זכאי, ואני מרגיש שינוי בכל תפיסת הלימוד לאחר הקורס.
אני מרגיש שהשיעורים

מכתבים נבחרים ממשתתפי השיעורים

הן הובאו לפני השיעורים שמוסר הרה"ג שליקט מחז"ל ומרבותינו הראשונים והאחרונים עד גדולי דורינו, הצורה איך ללמוד ולהתחבר ללימוד, להגיע שדברי תורה יהיו על לבבך, ולא כדבר חיצוני של לימוד חכמה בעלמא, וזה מסייע גם לזכור את הדברים שלמד היטב. ומלבד התועלת של הליקוט העצום שעשה, עוד השכיל לקרב הדברים בשביל דורינו להמחיש איך בפועל ליישם את זה, וכ"ז עשה בחכמה ובתבונה רבה. והדברים בעזר"ה יהיו לתועלת לכל מי שישמע אותם, גם לאלו שלא מתקשים בלימודם ומרגישים שמתחברים ללימודם, מ"מ אפשר לחדד יותר ויותר את הדברים,

הסכמת ראש ישיבת קרית מלך שליט"א

1. כתב רבי יהודה החסיד בצוואתו: "סכנה גדולה להיפרד מחבר או קרוב מתוך בכיה. ואם הבכיה בחצי נשלטת – ימתין שהבכי יסתיים ואז יפרד ממנו בשמחה".2. כתב המהר"ל מפראג: "המלאכים המלווים את האדם בדרכו לשומרו מכל רע, נבראים ממצוות ציצית ותפילין, ולכן ראוי לקחתם עמו בעת שיוצא לדרך".

סגולות יציאה ושמירה בדרך

3. כתב רבנו 'כף החיים' (סי' קי' ס"ק כז): "לפני שיוצא לדרך, ישתדל שיעשוהו שליח מצוה או שיקח בעצמו מטבע כדי למוסרו לצדקה במקום שאליו מגיע, ועל ידי כך יתקיים ב"ה 'שלוחי מצוה אינם ניזוקים''".
4. אמרו חז"ל בתלמוד (ברכות לא, עריובין סד): "הנפרד מחברו – יפרד ממנו מתוך דבר הלכה ברור, קל לזכירה ומצוי ורגיל. ויש שנהגו לומר:
'יחיד ורבים – הלכה כרבים'.
5. הנפרד מחברו אל יאמר לו: "לך בשלום", אלא: "לך לשלום", ואם טעה ואיחל "לך בשלום" – אל יקפיד ויצא לדרך בשמחה.
כל זאת מתוך 'לכתח

3. כתב רבנו 'כף החיים' (סי' קי' ס"ק כז): "לפני שיוצא לדרך

<h2>בראשית כד, יב</h2>וַיֹּאמַר֓ | (שלשלת פסיקסה) יְדֹוָ ד אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם:<h2>הרמת קול</h2>במדרש שכל טוב כתבסו: זו אחד מן שבעה דברים הנטעמין בשלשלת... וזה שהרים קולו ואמר כיון שהתחלת גמור: יְדֹוָ ד אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם שנתייחדת עליו מכל בריותיך: הקרה... היום הזה התחלת לעשות נס שקפצה לי הדרך, היום גמור

וַיֹּאמַר֓ וַיֹּאמַר֓ ||

<h2>היסוס</h2>רבי יוסף אבן כספי, מסבירעב שהשלשלת מבטאת באופן חיצוניעג היסוס:ויאמר - שמו בו שלשלת, להיות העבד פוסח [על שתי הסעיפים] היאמר כזה או לא, כי אינו סימן בטוח.<h2>לא היה ברצון אלא בשלשלאות ברזל</h2>רבי שמואל מרגליות יפה שלעזינגער מסבירעד ששלשלת מרמז שלא היה ברצון אלא בשלשלאות ברזל.שלשלת מרמז שהענין לא היה ברצון ובחשקת הנפש, אדרבה, כבשלשלאות של ברזל היו צריכים להכריח את עצמם.<

רמזי טעם שלשלת עם טעם לשב"ח

הסבר נוסף לברכה 'הזיווג יעלה יפה' נאמר ע"י רבי נפתלי מראפשיץ
כי היחוד העליון הוא בגימטריא צ"א שם הוי' ושם א - דני ומבואר בדברי האריז"ל דלעתיד יקרא שם הוי' יהי"ה ב' פעמים י"ה, בסוד והיה ביום ההוא יהי"ה ה', ואם כן היחוד יהיה בגימטריא צ"ה ועל כן בעת שאומרים הזיווג יעלה יפה מתכוונים שהזיווג העליון יעלה יפה בגימטריא צ"ה.
בהמשך להסבר זה, אפשר לבאר שהנה אמרו חז"ל (בבא בתרא דף טז עב) " שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא אלו הן אברהם יצחק ויעקב אברהם דכתיב ביה 'בכל', יצחק דכתיב ב

הסבר נוסף לברכה 'הזיווג יעלה יפה' נאמר ע"י רבי נפתלי מראפשיץ

רבי שמואל בנימין סופר, כתב סופר, מבאר¹ ע"פ מה שאחז"ל [קדושין ו עא] באדם חשוב שיכול לקדש אשה במתנה שנוטל ממנה, כי באותה הנאה שלוקח ממנה מתקדשת לו, וכן באברהם אם יקבל מתנה מעפרון ואברהם נשיא אלקים ועפרון הדיוט (רק בשל כבוד אברהם מינהו באותו יום שוטר כפירש"י), א"כ הנאה גדולה לעפרון כשיקבל אברהם ממנו, וקבלת אברהם היא מכירה, בשביל שמהנה אותו שלוקח ממנו, כמו אשה שמתקדשת בהאי הנאה. ע"כ.
ונרמז בטעמים: לְעֵינֵ֧י בְנֵֵֽי-עַמ֛י בטעם דרגא תביר על שם (יבמות סג עא) נחית דרגא נסיב איתתא.²
עפרו

לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָדֶה נָתַתִי לָך ְׁ וְׁהַמְׁעָרָה … ֶָר ּבו ֹ לְׁך ָ נְׁתַתִיה ֵ ֧לְׁעֵיני בְׁנֵֽי- ִ ֛עַמי ָ(דרגא תביר) נְׁתַתִיה ָ לָך ְׁ קְׁבֹר מֵתֶך (בראשית כג, יא)

הפרשנים נחלקו האם "לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ" פירושו שהשתחוה לעם הארץ, או שהשתחוה לעפרון בנוכחות עם הארץ.
רב סעדיה גאון מבאר: "ואומרו וישתחו אברהם לפני עם הארץ - ר"ל, אל עפרון". כך גם אבן עזרא: "לפני עם הארץ - וזאת ההשתחוי' היתה לפני עם הארץ לעפרון לתת שבח לו".
אולם רבי עובדיה ספורנו מבאר: "השתחוה לתת להם הודאה כמודה שבשביל כבודם הסכים עפרון לתת את שאלתו...".
רבי יצחק קארו מוסיף ומבאר³ שהתושבים נקראים כאן "עַם הָאָרֶץ" ולא "בני חת", כי לא הבינו את כוונתו של עפרון לקבל תשלום, וס

ַ ֨וַיִשְׁת חּ֙ו (פשטא) אַבְׁרָהָם לִפְׁנֵי עַם הָאָרֶץ (בראשית כג, יב)

רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב, העמק דבר, מבאר: "באזני עם הארץ. הכל שמעו והאזינו דבריו של אברהם בלי לב ולב". ע"כ.
ונרמז בטעמים: וַיְדַבֵ֨ר אֶל- עֶפְרֹ֜ון (קדמא ואזלא) נגינה רמה, אברהם דיבר בקול רם שכולם שמעו.
שלום המאירי

ַּבֵ ֨וַיְׁדר אֶל- ֜עֶפְׁרוֹן (קדמא ואזלא) ּבְׁאָזְׁנֵי עַם הָאָרֶץ לֵאמֹר (בראשית כג, יג)

רמז נוסף: רבי חיים בן עטר, אור החיים, מבאר: "וידבר וגו' לאמר אך וגו' פירוש שימעט בריבוי דברים⁴." ע"כ.
ונרמז בטעמים: וַיְדַבֵ֨ר אֶל- עֶפְרֹ֜ון (קדמא ואזלא), רמז לקיצור בדברים, נתקדם ונלך.
שלום המאירי
4

רמז נוסף: רבי חיים בן עטר, אור החיים, מבאר

In Parshas Chayei Sarah (24:1), the Torah tells how Avraham was getting old and needed to marry off his son Yitzchok. In describing Avraham, it says: “Avraham was old, coming along in his days, and Hashem blessed Avraham with everything.” Why does the Torah use the double expression “he was old, coming along in his days” and not simply say he was “old?”The Zohar explains (vol. I, 129a and 224a) that “days” is also a metaphor for the spiritual accomplishments created by Mitzvos that we

Daily Garments for the Soul

The Zohar describes these daily spiritual accomplishments as “garments.” This is because each Mitzvah creates a Divine revelation that clothes the soul of the person and allows him to perceive and experience the deep wisdom of Hashem’s Torah in the spiritual realm of Gan Eden. Without those “garments” for the soul created by the Mitzvos, the finite soul is unable to fully experience the (relatively) infinite revelation of Hashem in Gan Eden.
The verse is thus saying that when Avaham wa

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Chayei Sarah

Living Jewish

Living Jewish

Here's my story

One Point

One Point

One Point

One Point

One Point

התקשרות

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Rabbi Tuvia Bolton

The Jewish Weekly

Publications

Chayus

Living Jewish

Here's my story

One Point

התקשרות

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Rabbi Tuvia Bolton

L’Chaim

The Jewish Weekly

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Chayei Sarah

Year▼

Language▶

Publication▶

Publication Type▶

Parsha Themes▶

Living Jewish

Living Jewish

Here's my story

One Point

One Point

One Point

One Point

One Point

התקשרות

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Rabbi Tuvia Bolton

The Jewish Weekly

Publications