<p>در روز سیمحت توراه روز "شادی با تورا"، ما قرائت تورا که یکسال طول کشیده است را پایان میدهیم و دوباره از ابتدا خواندن تورا را شروع می کنیم. این آخرین پاراشای تورا، وزوت هبراخا چه ارتباطی با روز سیمحت تورا دارد؟ و چرا ما این روز را روز شادی تورا نامیده و جشن می گیریم و شاووعوت را که زمانی است که تورا به ملت یسرائل اهداء شده است را روز شادی تورا نمی خوانیم؟ نکته ای که باید توضیح بدهیم آن است که روز شمینی عصرت یعنی روز هشتم جشن سوکا و روز بعد از آن روز نهم که روز سیمحت تورا است اساسا یک موعد هستن

وزوت هبراخا

<h2>An Outline of the Rebbe's Explanation of Rashi<br />Shemini Atzeres – Simchas Torah</h2><p>Likkutei Sichos Volume 24, Pages 253 – 258</p><h3>Introduction¹</h3><p>Shabbos and Sunday, the twenty-second and twenty-third of Tishrei (October third and fourth), we will celebrate the concluding days of Sukkos. In Israel, they observe only one day of the festival. Therefore, Shabbos will be Simchas Torah, the day that we will complete (and begin anew) the reading of the entire Torah. Elsewhere, Simc

An Outline of the Rebbe's Explanation of Rashi Shemini Atzeres - Simchas Torah

<p>זמן תפלת נעילה וברכת כהנים. גמר לאכול ונזכר שלא בירך "לישב בסוכה". אמן אחר המברכים "לישב בסוכה" על שהייה בלא אכילה. אמן אחר אשה שמברכת "לישב בסוכה". אין לענות אמן על ברכה השנויה במחלוקת. קידוש בבית הכנסת בליל שבת. ברכת "לישב בסוכה" על פת הבאה בכיסנין בשיעור קביעות סעודה</p><h2>תקציר השיעור הקודם</h2><p>א. בשיעור האחרון דיברנו על זמן תפלת הנעילה שהוא חצי שעה לפני השקיעה, וברכת כהנים בבין השמשות. היו ישיבות שהתחילו להתפלל לפני נעילה מפלג המנחה, היה ראש ישיבה חשוב אחד שאמר שכך דעת חכם בן ציון אב

הלכות חג הסוכות

<p><strong>מדברי הרב שמואל רבינוביץ שליט"א:</strong> ברשות מרן פוסק הדור, הראשון לציון, הגאון הגדול, שב"ה אנחנו הולכים לאורו, אני רק רוצה לספר, אנחנו זכינו שבחודש האחרון פקדו את הכותל שני מיליון אנשים שבאו לסליחות, ובלילה האחרון הנהיג מרן הראשון לציון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שיעשו התרת נדרים במעמד זה, והתלבטתי שבערך למעלה ממיליון אנשים עומדים וצופים מרחוק במעמד הזה, האם יכולים לצאת בזה ידי חובה. ובערב יום הכיפורים קיבלתי תשובה הלכתית מנומקת ממרן שליט"א להתיר. כך שאנחנו בכותל ממשיכים לפי הפסקים של

מדברי הרבנים בהקבלת פני רבו

<p>Странная история с этими ивовыми ветвями! Начинается все с известного, даже тривиального расклада: четыре растения, у одного (этрог) отличные вкус и запах, другие могут похвастаться только одним их этих свойств: мирт – запахом, лулав – вкусом. А ивовые ветви скромно присоединяются «за компанию» – ни вкуса, ни запаха.</p><p>И аллегория тоже всем известна: Тора и заповеди, весь Израиль вместе. Этроги – праведники, адасы и лулавы – обладатели Торы без добрых дел или добрых дел без Торы. И снова,

Последний аргумент

<p>בשמחת תורה כולנו מרגישים את עומק הקשר אל התורה ואל אבינו שבשמיים. זה הזמן לשכוח את המחלוקות ואת הפוליטיקה המפלגת</p><p>מרה עממית מנסה להסביר את מהותו של חג שמחת תורה בסיפור על יהודי עם הארץ שרקד בהתלהבות בשמחת תורה. שאלוהו: "שמחה זו על שום מה? אילו היית מתייגע בתורה כל השנה, אפשר היה להבין את שמחתך; אך מכיוון שעם הארץ אתה, על מה השמחה?". החזיר אותו עם־הארץ תשובה: "וכשאחי משיא את בנו, אינני שמח בשמחתו?".</p><p>הסיפור הזה אולי מעלה חיוך על שפתותינו, אבל הרעיון הבסיסי הטמון בו אינו נכון. השמחה ב

השמחה על עצם יהדותנו

<p>An unfamiliar visitor with graying hair entered the synagogue. While everyone danced and rejoiced on Simchat Torah, the visitor remained in his place. Suddenly, one of the chassidim, a warmhearted man whose own beard was already streaked with white, approached him and invited him to join the circle.</p><p>The visitor politely declined. "I am weak and don't feel well," he explained apolo-getically.</p><p>"If so," replied the chassid, "then all the more reason you should dance!"</p><p>The visit

A New Heart

<p>¿Por qué dos personas pueden crecer en entornos notablemente similares y, sin embargo, convertirse en individuos totalmente diferentes? Una puede ser aventurera y espontánea, mientras que la otra anhela rutina y seguridad. Una confía fácilmente en los demás y se adapta a ellos, mientras que otra aborda las relaciones con mucha cautela. ¿Qué nos hace ser quienes somos? Los psicólogos llevan mucho tiempo tratando de responder a esta pregunta. Un marco teórico influyente, conocido como la teoría

¿Qué nos hace ser quienes somos?

<p>לפני המלחמה, החיים בוורשה היו יפים. אבי היה כימאי שהתפרנס היטב, ואף שהוריי עצמם לא היו דתיים במיוחד, אימי הגיעה ממשפחה דתית, והקפידה על בית כשר.</p><p>אך אז הגיע היטלר, והכול השתנה. אחרי שעברנו לגטו, יצר אבי קשר עם המטפלת הגויה שלי ושלח אותי אליה. היא הייתה כמו אם שנייה עבורי, ונשארתי אצלה עד תום המלחמה. לצערי הרב גיליתי שכל בני משפחתי נרצחו. הייתי אז בקושי נערה, ולא רציתי לעזוב את המטפלת שלי, אך היא התעקשה, "את צריכה לחזור לעם שלך".</p><p>מספר ארגונים יהודיים טיפלו ביתומים, ואלה שלחו אותי למ

המטפלת הצילה, הרבי אימץ

<p>מישהו יודע על מה ולמה רצף החגים הזה? מילא ראש השנה - מובן. יום כיפור - מובן. סוכות, שמחה - מובן; אבל מה שוב החג הזה בסוף סוכות, חג שמחת תורה? ועל מה שמחנו עד עכשיו, לא על זה שאנחנו יהודים ויש לנו את היהדות ואת התורה?!</p><p>אז קודם כל ניזכר בעובדות: בשמחת תורה [גם כאשר החג אינו חל בשבת כבשנה זו] קוראים בציבור את הפרשה האחרונה בתורה, ומי סיימים את כל התורה כולה! זאת לאחר שקראנו בה מדי שבת פרשה אחת, החל משבת בראשית בתחילת השנה הקודמת. בכל סיום עורכים שמחה גדולה, ועל כך החג שמחת תורה.</p><p>אבל 

(untitled)

<h2>הקפות עם בית חב"ד</h2><p>בתי חב"ד ברחבי הארץ מסיימים את הפעילות הענפה של חודש החגים באירועים גדולים של <strong>הקפות שניות</strong>, שנערכות בכל רחבי הארץ, בתיאום עם הרשויות המקומיות. זו הזדמנות מיוחדת במינה להתחבר אל המוני בית ישראל, מכל החוגים והגוונים, ולשמוח בשמחת התורה. פרטים בבית חב"ד.</p><h2>הקפות שניות בכפר חב"ד</h2><p>ועד כפר חב"ד מזמין את הציבור להקפות השניות המפורסמות, שייערכו <strong>במוצאי שמחת תורה</strong>, ברחבת האירועים ברחוב המגיד ממזריטש. מדי שנה באים אלפים לשמוח שמחה טהור

יש חדש

<p>En Simjat Torá, completamos la lectura de la Torá con las palabras: "Que Moisés hizo ante los ojos de todo Israel". Rashi explica que esto se refiere a la ruptura de las Tablas, las cuales Moisés rompió frente a todo el pueblo judío al descender del Monte Sinaí y descubrir al pueblo judío adorando al becerro de oro. Sin embargo, el Talmud enseña que Di-s permitió que la inclinación al mal adquiriera el poder de incitar al pueblo judío a cometer este terrible pecado, con el fin de abrir el cam

El secreto de las primeras y segundas Tablas de la ley

<p><strong>תשל"ח (1977)</strong> — אחרי התקף לב קשה שעבר בשמיני עצרת, ביקש הרבי לקיים את ההתוועדות המסורתית של שבת בראשית, שבת מברכים חודש מרחשון. לאור מצבו הבריאותי ועל פי עצת הרופאים, אמר הרבי שיחה בחדרו במוצאי שבת, שכן אז יכול היה לדבר באמצעות רמקול, ולחסוך את המאמץ הכרוך בדיבור אל קהל אלפים ללא הגברה. כתוצאה מכך התאפשר גם לחסידים המתגוררים בריחוק מקום לשמוע את הרבי בשידור חי באמצעות הטלפון, או לחילופין להאזין להקלטת השיחות. סדר זה נמשך כשנתיים - תחילה מחדרו, ואחרי כחודשיים, עם השיפור במצבו ה

השבוע לפני:

<p>Вслед за неделей праздника Суккот наступает Шмини Ацерет - Симхат Тора. Слово «ацерет» означает «собрание», а также «задержка». Сказано о Шмини Ацерет, что Всевышний как бы говорит: «каша алай прэдатхэм» — «тяжело Мне расставаться с вами» (буквально — «расставание ваше»). Всевышнему словно трудно расстаться с евреями после праздничных дней.</p><p>Мудрецы поясняют это притчей: царь пригласил гостей к себе на праздник. Окончился праздник, все разъезжаются и царь говорит: «Тяжело мне расстаться 

Невозможность расставанья

<p>מעובד על־פי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש</p><h2>שמחה וצימאון בחג אחד</h2><p>שמחת תורה מקרב אותנו לפרידה מחגי תשרי המלאים קדושה, ולחזרה לשגרת היום־ יום, הרחוקה מתחושת ההתעלות שמאפיינת את החגים. למעשה, החג עצמו טומן בחובו צידה לימים האפורים. לדוגמה, השמחה העצומה על התורה מתבטאת בריקוד שנעשה ברגליים דווקא, המבטאים את החלק הנחות שבגוף האדם, כדי לסייע לאדם לקבל החלטה מתוך 'קבלת עול', שגם בחלקי השנה ה'נחותים' יעסוק בשמחה בלימוד התורה.</p><p>זאת ועוד: השמחה איננה הרגש היחיד שממלא את הלב בשמחת תורה, א

שולחן שבת

Weekly Chabad publication featuring teachings, stories, and halacha for Shemini Atzeret and Simchat Torah.

Shemini Atzeres

A weekly publication featuring stories, teachings, and insights for the festival of Sukkot.

Sukkos

Stories of personal encounters with the Rebbe.

גיליון התקשרות לחג הסוכות ושמחת תורה

קובץ לחיזוק ההתקשרות לחג הסוכות, יוצא לאור ע"י תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית 770

גיליון מס' 2074, ערב שבת קודש שמחת תורה, כ"א בתשרי ה'תשפ"ז

מגזין להגות והסברה יהודית

גיליון שיחת השבוע לחג הסוכות

A collection of Chassidic stories, halacha, and teachings for Simchas Torah.

A weekly Chassidic publication featuring halacha, stories, and teachings.

A weekly Chassidic publication featuring halacha, stories, and teachings, with a special focus on Yom Kippur.

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Shemini Atzeres / Simchas Torah

Living Jewish

Living Jewish

Here's my story

התקשרות

התקשרות

שיחת השבוע

שיחת השבוע

שיחת השבוע

שיחת השבוע

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

The Weekly Farbrengen

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Publications

Chayus

Living Jewish

One Point

Here's my story

התקשרות

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Ark of Covenant Location Discovered!

Rabbi Tuvia Bolton

L’Chaim

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Shemini Atzeres / Simchas Torah

Year▼

Language▶

Publication▶

Publication Type▶

Parsha Themes▶

Living Jewish

Living Jewish

Here's my story

התקשרות

התקשרות

שיחת השבוע

שיחת השבוע

שיחת השבוע

שיחת השבוע

שיחת השבוע

The Weekly Farbrengen

The Weekly Farbrengen

The Weekly Farbrengen

Torah Wellsprings

Shabbos Stories

Publications