<p>הרב יחזקאל שובקם</p><h2>הרגשות "האסורים" בראש השנה</h2><p>אם אתה מרגיש הרגשה מרוממת ומופלאה במשך כל הראש-השנה, בלי הפסק, אז המאמר הבא לא מיועד עבורך. זה עלול לכווץ את ליבך לשווא.</p><p>בשורות הבאות נעשה משהו שאסור לגמרי לעשות בראש-השנה, לקטרג על עם ישראל. ("הס קטיגור!")</p><p>אך כעת עדיין בערב ראש השנה, נרשה לעצמינו לפרט מדגם קצר של ה"עבירות" של עם ישראל בימי הדין.</p><p>מגיעים יומיים קריטיים הללו שבהם חותכים קיצבה לכל השנה, ואסור לעורר דינים חלילה, כידוע. ויש יהודים שהבטיחו לעצמם, להיות בשלו

רגע להתבונן

<h2>ראש השנה תשפ"ז</h2><h3>"תחל שנה וברכותיה!"</h3><p>למרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל צרם שלקראת ראש השנה נצמדים אנשים לפתגם "תכלה שנה וקללותיה", והעיר: "יש להיזהר בזה שלא להיות חס ושלום כפויי טובתו של מקום".</p><p>ובאמת, כאשר מתבוננים בשנה החולפת, ישנה נטייה להתרכז יותר במה שהיה חסר ומתוך הכנה, תקווה ותפילה ששבשנה הבאה החסר הזה יתמלא!</p><p>אך מה עם כל השפע שכן היה?! האם זה נכון לסכם ולתמצת את כל השנה החולפת - על כל שפעה ומתנותיה הטובים שבכל זאת היו - בתואר "שנה וקללותיה"?...</p><p>לפיכך המליץ מרן 

לקוטים וסיפורים נפלאים

<h2>שַׁבָּת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה - עִקָּרוֹ שֶׁל יוֹם</h2><p><strong>"כִּי עִמְּךָ הַפְּלִיחָה – לְמַעַן תִּוָּרָא. קִוִיתִי ה', קִוְתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי" (תהילים ק"ל, ד'-ה')</strong></p><p>ראש השנה נתפס בעיניי רבים כיום שבו האדם מתפלל על פרנסה, בריאות, ילדים, הצלחה ושפע. אולם כאשר מתבוננים בסדר התפילה, מגלים דבר מפתיע: כמעט אין בה בקשות אישיות. עיקר התפילות עוסק בדבר אחד- המלכת הקב"ה על העולם כולו.</p><p>אנחנו אומרים: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך, והינשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהד

פניני עין חמד

<p>: бісе?</p><p>: ל</p><h3>מה דין של ראש השנה שחל להיות בשבת?</h3><p>להלן סיכום ההלכה מפי ר' אליהו פנחסי שליט

שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב בַּהֲלָכָה- רֹאשׁ הַשָּׁנָה - חֵלֶק ג'

<p>פ"נ</p><p>הרב הצדיק החסיד ר' נח גד זצ"ל וינטרוב בן הצה"ק יעקב דוד זצ"ל מרדומסק. נולד ד' תשרי תרמ"ט, נפטר ז' תשרי תשט"ו. תנצב"ה.</p><p>הצדיק רבי נח גד וינטרוב זצ"ל- נולד ביום ד' בתשרי ה'תרמ"ט [1888] בכפר פלאוונו (מחוז ראדומסק) שבפולין. יום לידתו היה צום גדליה ואביו רצה לקרוא לבנו גדליהו, אולם התינוק חלה ולא יכלו לערוך ברית עד פרשת נח ולכן אביו קרא לו בשני השמות. עוד מימי ילדותו שקד על התורה יומם ולילה והיה בעל כישרונות מופלאים ויראה הקודמת לחכמתו. בגיל עשר כבר למד עם אביו ש"ס ופוסקים בעיון. לא

אִם רִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים- הַצַּדִּיק הָרַב נֹחַ גָּד וִינְטְרוּב זצ"ל

<p>עד כמה גדולה מעלת זיכוי הרבים – זאת לא ניתן לתאר ולשער. יש בכוחה של מעלה זו לשנות ואף לקרוע את גזר הדין, גם אם חלילה נגזר על האדם בשל מעשיו.</p><p>המעשה המדהים הבא התפרסם בארגון 'הידברות', מתוך עדותם של בעלי המעשה עצמם: משה ויעל, זוג תושבי בני ברק, המתינו שנים ארוכות לזרע בר-קיימא.</p><p>רופאים, תפילות, קבלות טובות, ברכות – מה הם לא ניסו. הם התפללו אצל שוכני עפר, הלכו לצדיקים והמתינו זמן רב עד שקיבלו ברכה, אך בפועל הדבר לא הועיל. במשך שמונה שנים הם לא זכו לישועה הנכספת.</p><p>כאשר ראו שישועתם

מַעֲלַת זְכּוּי הָרַבִּים

<h2>פרשת נצבים - וילך</h2><h3>אחדות ושלום</h3><h3>מעלה טובה לכל אדם מישראל להיות קשור ומאוחד עם הרבים!</h3><h4>נלמד מהפסוק : "אתם נצבים היום כולכם"... (פרק כט-ט)</h4><p>והובא בדעת זקנים (לבעלי התוס'): [אמר משה רבינו לישראל] אימתי תהיה לכם הצבה והעמדה? היום כולכם, כשתהיו באגודה אחת כולכם. וכן אמרו חז"ל, אמר משה לישראל, אם אתם אגודה אחת, אתם נצבים היום. מה היום פעמים מאפיל, פעמים מאיר, אף אתם אעפ"י שאפילה לכם, הקב"ה עתיד להאיר לכם אור עולם... אימתי? כשתהיו באגודה אחת (מדרש לקח טוב)</p><p>ידועה עצת

מכון אהבת אמת

<p>נלמד מהפסוק: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" (פרק כט-ט)</p><p>וכתב רש"י (להלן יב): למה נסמכה פרשת "אתם נצבים" לקללות? לפי שעם ישראל הוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד באלו. התחיל משה מפייסם אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו. עכ"ל. כי על כן, כך דרכיו ומדותיו של הקב"ה, א-ל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד, נושא עוון ופשע. וכמו שהאריך בביאור ענין זה הרמ"ק בספרו תומר דבורה (פ"א) עיי"ש. א"כ, על האדם ללמוד מדרכיו ומדותיו של הקב"ה, כמו שדרשו חז"ל מהפסוקים "וה

מעביר על מדותיו, יוותר וימחול אף למי שהרבה להכעיסו!

<h2>ללמד בטוב טעם ובסבלנות עד שיהיו הדברים ברורים ורהוטים בפי התלמידים !</h2><p>נלמד מהפסוק: "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם" (פרק לא-יט)</p><p>ודרשו חז"ל: מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו? שנאמר "ולמדה את בני ישראל" ומנין עד שתהא סדורה בפיהם? שנאמר "שימה בפיהם" (עירובין נד:) וכתב הרמב"ם (פ"ד מתלמוד תורה ה"ד): "הרב שלימד ולא הבינו התלמידים כראוי, מפני עומק הסוגיא, או מפני שהיתה דעתם קצרה, לא יכעוס עליהם ולא ירגז, אלא חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה.</p><p>על גודל החיוב

ללמד תורה לתלמידים

<h2>בין איש לרעהו - סיפורים בני זמננו</h2><h3>תיקון עולם / הרב נפתלי וינברג</h3><p>אנחנו - והעולם.</p><p>לכאורה אין קשר בין שני המושגים. אנחנו משתדלים לחיות חיים יהודיים טהורים, והעולם – שהשם ישמור!</p><p>אבל במציאות איננו יכולים להתעלם מהמצב בעולם, ומשתי סיבות. ראשית, אנו מושפעים ממנו אם לא ישירות אז בעקיפין (כפי שכבר האריכו בנושא חכמי המוסר). שנית, אנחנו לא מתעלמים מהמצב בעולם, אנחנו בהחלט חפצים בתיקון עולם וככל שאנו מתקרבים ל'היום הרת עולם' השאיפה הזו הולכת ומתעצמת: 'ובכן תן פחדך על כל מעשיך.

ומי כעמך ישראל

<p>הנה הגיעו היומיים הגדולים והחשובים, אשר הם מחליטים וקובעים את כל אשר יארע עם האדם בכל משך השנה, ובפרט השנה בשנה מעוברת.</p><p>יהודי שהגיע אל מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל במשך השנה וביקש ברכה לצאת מהחובות ולהצליח בעסקים, אמר לו הרב כי ישנם יומיים שבהם יש להשתדל בכל הכח בפרנסה, והם שני ימי ראש השנה. כל שאר השנה זה כבר התוצאה של היומיים הללו.</p><p>יש להתחנן לבורא עולם ו'לשכנע' אותו: "למענך אלוקים חיים" - רבונו של עולם, בבקשה, תן לי בריאות, כדי שאוכל לחנך את ילדיי בדרכך, בדרך תורנית של תורה ומצוות...

טוב לחסות בה'

<p>"אשרי האיש" ע"פ פסקי מרן הרב עובדיה זצ"ל</p><p>שאלה: מתי אוכל להתחיל להכין את השולחן ליום טוב השני של ראש השנה? והאם ניתן להתקלח בעיצומה של השבת לחג השני?</p><p>תשובה: אסור להכין משבת ליום טוב, ולכן אסור לסדר השולחנות בשבת לצורך סעודת יום טוב, כולל הכנת הצלחות, סכו"ם, חלות או לשטוף כלים, אלא יעשה הכל מערב שבת או לאחר אמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לחול'. ובמקום צורך, שלא יספיקו להכין את השולחן מצאת הכוכבים, מותר להכין מבין השמשות.</p><p>יזהרו הנשים להדליק נר שבת יום טוב שני, אחר צאת הכוכבים בלבד

הלכות והליכות

<p>כי בוודאי אלו השערות מרמזים על דינים קשים" (חז"ל אמרו כי חלום של ראש השנה יש בו הרבה מן האמת). מה עושה יהודי אחר 'סימנים' כאלו?... הוא נלחץ, הוא חושש, הוא מפחד. ומה עשה האדמו"ר? שימו לב להמשך דבריו: "התעוררתי בבוקר ראש השנה, ומסרתי נפשי להתפלל בשמחה רבה ומתוך ביטחון בה', כשאני מתעלם מהחלום המנסה להבעית את ליבי.</p><p>והנה, כשהגיעה הקריאה בתורה ועשו הגבהה, הבטתי בספר, ועיני צדה את הפסוק (במדבר כז, יג): "וראית אותה ונאספת אל עמיך" (פסוק האמור להטיל אימה בליבו של הרב), ולא השגחתי בזה כלל, אלא הת

טוב לחסות בה' - המשך

<p><h2>הוראה למעשה</h2></p><p>אדם צריך לדעת שכל אחד נידון לפי מעשיו, הן לטוב והן למוטב, ותמיד האדם וכל העולם כולו עומדים בכף מאזניים, כמ"ש רז"ל (קדושין מ' ע"א): "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי... עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה". וזה לשון הרמב"ן (שמות י"ג מ"ז) בענין זה: "אין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, ואולם אם יעשה

שמעו ותחי נפשכם

<p>בס"ד. לבקשת הצטרפות, שליחת סיפורים ותגובות:</p><p>מרדכי הכהן מלאכי, ביתר עילית</p><p>0026 5834817 * תא קולי 073-2490589 * לפניות בפקס 02-5003608 * לקבלת הגיליון בפקס 02-3132641 קוד גיליון@gmail.com</p><h2>הערה 660</h2><p>שבוע שעבר הבטחתי שכאשר החוברות "בטחון מהו" יגיעו מבית הדפוס, אספר סיפור השגחה שקרה לי בדרך להדפסה. ובכן, הרגע קיבלתי הודעה מדפוס "גלובל פרינט" שהחוברות מוכנות, והגיע הזמן לקיים את ההבטחה.</p><p>עבדתי מול המעמד על תיקונים אחרונים לקראת סגירת המהדורה החדשה שכוללת כמה הוספות חשו

בטחוני בצורי הוא אוצדי

English

עברית

français

5786

מגזין מיוחד המאגד עבורכם את מבחר עלוני השבוע לראש השנה תשפ"ז.

Rosh Hashanah

A Torah publication discussing the significance of the shofar and Shabbos on Rosh Hashanah.

Feuillet hebdomadaire de Divrei Torah et Halachot du Rav Mordechai Eliahou pour Rosh Hashana.

A compilation of halachos by HaRav Chaim Bleier regarding Rosh Hashanah falling on Shabbos.

ליקוטי ופסקי הלכות חוקי חיים - דיני ר"ה כשחל בשבת

A Torah thought for Rosh Hashanah focusing on the Akeidah and the lessons of being present for our children and students.

An essay on the meaning of Rosh Hashanah, featuring parables from the Baal Shem Tov and stories about the Lubavitcher Rebbe.

רשימת ספרים וכתבי יד עתיקים למכירה עם מחירים.

רשימת מחירים של ספרי חסידות דפוס ראשון.

A list of antique sefarim, rabbinic letters, and Judaica items with their prices.

A collection of Torah thoughts, insights, and stories for Rosh Hashanah.

א זאמלונג פון דברי תורה, פנינים און סיפורים אויף ראש השנה.

A weekly publication featuring Torah lessons and Q&A on shalom bayis and communication by Rabbi Shimon Gruen.

השיעור השבועי מיסודו של מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, נמסר ע"י הרב שמואל אליהו

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Rosh Hashanah / Rosh Hashana

טועמיה

Parsha Jewels

Kol Tsofaich

חוקי חיים

חוקי חיים

Michal Horowitz - Shiurim & Classes

Rabbi Tuvia Bolton

Pardes Yehuda

Pardes Yehuda

Pardes Yehuda

Pardes Yehuda

Pardes Yehuda

Torah Lessons for the Home

קול צופייך

Bitachon Weekly

Publications

Real Chilazon Revealed! Hebrew Edition

Real Chilazon Discovered!

Hawaii: Paradise Hiding Clothing of Adam

Gorin HaChaim

Bread For the King: Search for Showbread Table

Moshiach Expressway

Torah and Science

Torah & Science

Real Chilazon Revealed at Last!

Lessons in Torah Or

בעמק איילון

SWEETER THAN HONEY

Weekly Torah Parsha Insights

Supported by

Rosh Hashanah / Rosh Hashana

Year▼

Language▶

Publication▶

Publication Type▶

Parsha Themes▶

טועמיה

Parsha Jewels

Kol Tsofaich

חוקי חיים

חוקי חיים

Michal Horowitz - Shiurim & Classes

Rabbi Tuvia Bolton

Pardes Yehuda

Pardes Yehuda

Pardes Yehuda

Pardes Yehuda

Pardes Yehuda

Torah Lessons for the Home

קול צופייך

Bitachon Weekly

Publications

Real Chilazon Revealed! Hebrew Edition

Real Chilazon Discovered!

Hawaii: Paradise Hiding Clothing of Adam

Gorin HaChaim

Bread For the King: Search for Showbread Table

Moshiach Expressway

Torah and Science

Torah & Science

Real Chilazon Revealed at Last!

Lessons in Torah Or

בעמק איילון

SWEETER THAN HONEY