משפט נפשו הפרטית

כשם שנאמרו בפרשת משפטים דיני ממונות בין תורה מתן איש לרעהו, כן יש דיני משפטים עם נפשו שלו, עם כוחות נפשו הפרטיים.

כאשר האדם שוקל אם לעשות דבר מה ועניינם, שאינו מחויב לעשותו, עליו לשקול במשקל שקורא לו הרמח”ל - ‘משקל החסידות’. ועומק משקל זה, לשקול האם ראוי לעשות דבר זה לפי משקל כוחות נפשו. איזה כח נצרך בנפש לעשות מעשה זה, איזה כח נצרך לחזק בנפשו, איזה כח ינזק ממעשה זה, ואיזה כח הוא יוחלש. זהו משקל פנימי ועדין.

למעשה

האדם להיות מודע לכח החזק בנפשו, ולשקול את על המעשה שבא לידיו, בעיקר האם מחזק את כחו העיקרי או מחלישו. וזהו המשקל היסודי בנפש, וזהו ‘שפיטת נפשו’.

נצרך עוד שיקולים, אולם זהו השיקול העיקרי. כמובן זה האדם נוגע במדרגת ‘קוב”ה אורייתא וישראל חד הוא’, זמן מעט זה משפיע על כל היום, אם מעט ואם הרבה, לחוש את קרבתו ית’ בתדירות יתירה.