אצל כמה וכמה חסידים היה מנהג ללמוד בכל שבוע ושבוע, (ובמיוחד בשבת), החסיד'ישע פרשה (בשבתות החורף – בתורה־אצייתקה תותב שבור, רוח־הקיץ – יטו קיל־בתורה), ואצל גם ילדי החסידים עם בניהם, עם פתיחת השולחן (תוחיטשינפ לכל על), אותה ללמוד מנהג היה הבעל־מצוה (או גם פחות מזה.)
כך היה מנהג אצל כמה וכמה חסידים, ללמוד בכל שבוע ושבוע את הפרשה, ובמיוחד בשבת, עם בני ביתם, עם פתיחת השולחן, כדי להכניס את לימוד התורה והחסידות לכל בני הבית.
החסידות מהווה תורה־שבכתב דתורת החסידות. הרות שעדיין לא נכתבו בספרים, אך עברו במסורת מדור לדור.
בשנת תש"ה החלו להדפיס את הספרים הללו, כדי לשמר את המסורת ולהפיץ את תורת החסידות לדורות הבאים.
הערות והסברים
המאמרים שמורים להוצאה לאור. קה"ץ וריאן עמל: ונקלים.
לעיתים יש קיצורים בפסקאות, ופיסוק נוסף בפסקאות. המאמרים נכתבו בשפה גבוהה, ולעיתים יש צורך בהסבר נוסף.
המאמרים כוללים ראשי תיבות, כגון: א"ק (אדם קדמון); בע"י (בריאה, יצירה, עשיה); דצ"ח, דצח"מ (דומם, צומח, חי, מדבר); ז"א (זעיר אנפין); ועוד.
לעיתים יש מילים בארמית, או לשון הזוהר, והן מובאות בלשון המקור.
לרבים מהפסוקים ומאמרי חז"ל יש הבדל בין המקור לבין המובא במאמר, ולעיתים נוספו מקורות נוספים במהדורה זו.
הערות ומקורות מופיעים בסוף הספר, וכן הערות עיון נוספות.
אם יש שגיאות או הערות, ניתן לשלוח לכתובת: [email protected].
