שיחות קודש וסיפורי צדיקים שנשמעו מפי רבינו
להילולת הרה"ק רבי נפתלי צבי הורוויץ זצ"ל בעל זרע קודש מפראשיץ - י"א אייר
אומר הבא מן החדש - סיפור זה הועתק כעת מהטעי"פ
באברכותו נסע פעם הרה"ק מראפשיץ להסתופף בצל קדשו של הרה"ק רבי יחיאל מיכל זללה"ה המגיד מזלאטשוב. באותה עת הובא לזלאטשוב חולה מסוכן אחד, שהיה משותק על כל אבריו, ולא היה יכול לנוע אף אחד מהם, למען יברכו הרה"ק מזלאטשוב. ויעצו אנשי העיר לקרובי החולה, כי ישכיבוהו על גבי מדרגות המקוה, וכשהרה"ק מזלאטשוב יבא בחצות הלילה לטבול, כדרכו בכל לילה, ולא יוכל לעבור, בודאי יגער באיש ויאמר לו שילך מכאן ("גיי דיר"), ודבר אשר יצא מפיו לא יוכל לשוב ריקם, והחולה יקום על רגליו וילך.
הרה"ק מראפשיץ שמע שהרה"ק מזלאטשוב הולך לטבול בחצות הלילה, ולכן מיהר הוא אל המקוה להספיק לטבול לפני בוא הרה"ק מזלאטשוב. ויהי כשרצה לרדת במדריגות המקוה, תמה לראות איש אחד שוכב במקום, והוא לא ידע כלום מכל המאורע, ולכן גער בו שילך מכאן ("גיי דיר"), והאיש אכן קם ממקומו, והלך לו כאחד האדם.
ויהי בראות האנשים כי החולה הולך על רגליו, והרה"ק מזלאטשוב עוד לא היה במקוה, שאלוהו מה היה לו, והוא סיפר כי הרה"ק מראפשיץ צוה לו לילך, ומיד הרגיש כי הוא יכול להניע אבריו ולקום. ותהום כל העיר מהמופת הנפלא שעשה אברך צעיר לימים, והרה"ק מראפשיץ התבייש מכך מאד, ומרוב בושתו התחבא במשך שלשה ימים רצופים במקום סתר.
להילולת מרן הגאון רבי מאיר [המהר"ם] מלובלין זצ"ל - ט"ז אייר
המהר"ם מלובלין כותב (שו"ת מהר"ם לובלין, סימן פח) בעקבות מחלוקת שהתעוררה עליו, כי תהלה לא-ל הוא העמיד תלמידים הגונים הרבה, ורוב תלמידיו המה ראשי ישיבות ומורי הוראה בישראל. (מרא דעובדא חלק א, עמוד קכח, אות י)
להילולת מרן הגאון רבי יחזקאל לנדא זצ"ל הנודע ביהודה - י"ז אייר
הנודע ביהודה חידש (אבן העזר קמא, סימן עה), כי בכל מקום שאומרים 'אין שליח לדבר עבירה', בטל מעשה השליחות לגמרי. ומחותנו מרן הגאון רבי יצחק האמבורגער זללה"ה (שם, סימן עו) חלק עליו, וכתב עוד, שבעצם החידוש כבר קדמו במשנה למלך. והנודע ביהודה השיבו (שם, סוף סימן עז) בחריפות גדולה, כי לא נמצא כזאת כלל במשנה למלך, והוא עצמו חידש זאת. אך כבר כתב בפתחי תשובה (אבן העזר סימן קיט, ס"ק ו) כי הצדק בזה עם מהר"י האמבורגער, שכן מבואר באמת במשנה למלך הלכות גניבה (פרק ג, הלכה ו). וכנראה שהנודע ביהודה מרוב חריפותיה, אישתמטתיה דברי המשנה למלך האלו. (מרא דעובדא חלק א, עמוד נד, אות ה)
ידועה הפרשה בשם 'יאשע קאלב', שאירעה בזמן הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא זללה"ה, שאיש אחד העידו עליו אנשים שהוא בעל אשה פלונית, ואנשים אחרים העידו שהוא בעל אשה אחרת. ולפלא, שסיפור כזה כבר היה בזמנו של הנודע ביהודה, וכמבואר בספרו (קמא אבן העזר, סימן סה), שנשאל בנוגע לאיש אחד שבני העיר פין העידו שהוא מילידי עירם ובעל אשה עגונה פלונית, ובני העיר פרעמיסלא העידו שהוא מילידי עירם ובעל אשה עגונה אחרת, ופסק הנודע ביהודה ששתי הנשים אסורות. (מרא דעובדא חלק א, עמוד נה, אות ז)
כשהיה מרן הבעל שם טוב הק' זללה"ה מגיע לעירו של הנודע ביהודה, היה מתאכסן בביתו, כי מחברתו של הנודע ביהודה היתה קרובת משפחתו, והיה הנודע ביהודה מכבד מאד את הבעל שם טוב. (אומר הבא מן החדש - סיפור זה הועתק כעת מהטעי"פ)
