וכמו שנאמר: "ולא יִנָּעֵד מֵרִי והי עיני ראת את מרי" (ישעיהו ל, כ). וכדי שתהיה בחירה בין טומאה לקדושה, הוצרך הקב"ה לברוא את מערכת הטומאה, שהיא מחצב הקליפות.
והנה במחצב הקליפות ישנם רבבות מדרגות חלוקות, אך בכלליות הן מחולקות לשני חלקים:
רע גמור שאין בו טוב כלל, ורע שיש בו גם טוב.
ויחזקאל הנביא זכה וראה (במראה הנבואה) את כל מציאות הרוע (על שני חלקיו), וכך נאמר: "היה היה דבר ה' אל יחזקאל... על נהר כבר וַתְּהִי עליו יד ה'. וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת..." (יחזקאל א, ג-ד).
שלוש קליפות הטמאות
"סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת" – אלו הן שלוש קליפות שהן הסוג הראשון של הרוע ואין בהן טוב כלל!
הסוג השני הוא קליפת נוגה, שיש בה גם טוב. היא הבחינה הממוצעת בין שלוש קליפות הטמאות לגמרי ובין בחינת הקדושה, ולפעמים היא נכללת בשלוש קליפות הטמאות, ולפעמים היא נכללת ועולה בבחינת ומדרגת הקדושה.
בריאת האדם
ולאחר שנבראו כל המחצבים, ברא הקב"ה את האדם בצלמו. ביום השישי של הבריאה ברא הקב"ה את האדם, וכמו שנאמר: "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א, כז).
מעת בריאתו חלפו 25 דורות שבהם היו שתי המערכות, מערכת הקדושה ומערכת הטומאה, מתנדנדות ומעורבבות.
ובדור ה-26, בשעת מתן תורה, התייצבו שתי המערכות והסתדרו כך: מערכת הקדושה ניתנה לכל יהודי ויהודי, ואילו מערכת הטומאה ניתנה לאומות העולם.
מכת חושך והבדלים בין ישראל לאומות
ולכן במכה התשיעית, מכת חושך, מתו כל אותם אלו שלא היו ראויים להיכנס לקדושת ישראל. והנה מצאנו בדברי חז"ל כמה דעות במניין המתים, והמספר הכי גדול הוא המספר של רבינא הוראי המופיע במדרש הגדול (שמות ו, ח), שיצאו אחד משישים ריבוא!
שלושה הבדלים עיקריים
וזה בא לידי ביטוי בשלושה מישורים: במספר הנפשות, בסוג הנפש, ובאיכות הגוף. ונבאר:
במספר הנפשות
לכל יהודי ישנן שתי נפשות, נפש אלקית ונפש בהמית, ואילו לאומות העולם ישנה רק נפש אחת והיא נפש בהמית.
בסוג הנפש
ישנו הבדל עצום בין הנפש הבהמית של היהודי לבין הנפש הבהמית של הגוי. נפש הבהמית של הגוי יונקת את חיותה משלוש קליפות הטמאות: ענן גדול, רוח סערה, ואש מתלקחת, ולכן אין בה טוב כלל!
ואילו הנפש הבהמית של היהודי יונקת את חיותה מקליפת נוגה, ולכן בכל יהודי ויהודי יש טוב בעצם!
באיכות הגוף
גוף האדם נברא מארבעה יסודות: אש, רוח, מים, ועפר (ר"ת ארמ"ע). והנה בעוד שבשר גופו של הגוי עשוי מהחלקים העבים והגסים שביסודות הללו, בשר גופו של היהודי עשוי מהחלק הרוחני שביסודות הללו, ובלשון הקבלה: 'יחידה דארמ"ע'. ולכן בשר גופו של יהודי יקר מאוד בעיני ה' יתברך.
פסקה זוהמתם של ישראל
במעמד הר סיני, פסקה זוהמתם של ישראל, בשר גופם התעלה ליחידה דארמ"ע, ובתוכו ניתנה נפש בהמית היונקת את חיותה מקליפת נוגה, ובתוכו ניתנה נפש אלקית שהיא חלק אלו"ה ממעל ממש!
ולאחר מכן, ביקש הקב"ה ממשה רבינו לאסוף את כל עם ישראל וללמד אותם את פרשת קדושים...
דברי התניא והיום יום
וזה לשונו של הגה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א (תניא, ליקוטי אמרים - פרק א): מה שאין כן נפשות אומות העולם הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל. כמו שכתב בעץ חיים (שער מ"ט - פרק ג). וכל טיבו דעבדין האומות לגרמייהו עבדין, וכדאיתא בגמרא (בבא בתרא י:): על פסוק: "וחסד לאומים חטאת" (משלי יד, לד) - שכל צדקה וחסד שאומות העולם עושין אינן אלא להתייהר כו'...
כתב בספר היום יום (כ"ט אלול), מפתגמי רבינו הזקן: אין לנו מושג כלל עד כמה יקר אצל הקדוש ברוך הוא 'גופו של יהודי'. (והדגש על עצם הגוף).
וכתב רבינו הרמח"ל (גנזי רמח"ל - עמוד רעג), וז"ל: והנה הגופים של בני אדם אף על פי שלכאורה הם כולם שוים, אינו אמת, כי בניינם מתחלף זה מזה הרבה, כפי ענין הנשמה שצריך לבוא בו.
