והעני בעריות

והעני והעני בעריות הזהירה התורה כי התורה והתירה האסורי ובמאכלי האסורי והיי הבשר ואכילת באשתו איש הביאה להיות מקו התאוה בעל ימצא כ א , הרבות, נשיו או אשתו בזימת שטו , למו, בשר בזוללי יי בסובאי ולהיות הוזכר שלא , הנבלות, בכל כרצונו וידבר ברשות נבל יהיה והנה , בתורה, זה איסור שפרט אחרי , הכתוב, בא לפיכ , התורה, וציוה , לגמרי, אות שאסר האיסורי . המותרות. מ פרושי שנהיה כללי בדבר וכ מצינו לאדמו "ר הזק בתניא קדישא ) לי קו טי אמרי  פרק כז (שהל בדרזו וכתב:

ולא המותרי בדברי אפילו אלא עוד יצרו זובח שהאד מה כל , לגמרי, לאכפיא ומתכוי קלה שעה אפילו כגו השמאלי, שבחלל אחרא לסטרא לאחר עד סעודתו ומאחר לאכול שחפ באותה בתורה ועוסק פחות או שעה דברי מלדבר פיו בול א וכ א וכ ... שעה... מענייני לדבר מאוד מתאוה שלבו אפילו , מחשבתו, בהרהורי וכ , העול, אחרא סטרא דאתכפיא מזעיר במעט וקדושתו ה " דקוב" יקרא אסתלק  לתתא מצות שמקיי מה לבד ... הרבה... לעילא '' וכו    והתק 'והתק תורה של עשה       . לו. במותר לו עצמו כשמקדש עצמו ועני הפרישות מ המותרות מבואר באריכותבתניא )ש פר ק ז (,כיכל ענייניהעולהזהשאי בהשו צד איסור כלל ועיקרנשפעימ הקליפה הרביעית הנקראת 'קליפתנוגה',אשרהיאממוצעת בישלשתהקליפות הטמאותלגמרילבי צדהקדושה ,ולכהיאמעורבתמטוב ורע, ופעמישהיאיורדתונכללתבצדהטומאה ופעמישהיאעולהונכללתבצדהקדושה.

כאשר משתמשי בענייני העול הזה לצורעבודתה',ועלדרמשל, כשאד אוכל מאכל ערב או יש מספר שעות כדי שיהיה לו כח וישוב הדעת לעבוד את הקב"ה וללמוד את תורתו הקדושה, וכ כשהוא עובד או עוסק במסחר כדי שי וכל לפרנס את משפחתו ולגדל את ילדיו לתורה ולמצוות ובכדי לתתצדקהמכספובידרחבה,וכלכיוצא בבובשארענייניהעולהזה,החלקהטוב שמעורב באותו מאכל או באותו מעשה מתברר ונבדל מהחלק הרע שבו, ועולה לה'כעולהוכקרבונכללבקדושה.

אול כאשראדמשתמש בענייני העול הזה רק כדי למלא את רצו הגו וחפצו ותאוותו , וכוונתו אינה לש שמי כדילעבודאת ה',כגושהואבזוללי בשר וסובאי יי כדי למלא את תאוות גופו, החי ת שבאותמאכלישאכלאובאות מעשי שעשה יורדת מטה מטה ונכללת בקליפות הטמאות עד אשר ישוב האד ויחזורלעבודת ה'ולתורתו.וכלעניעונש 'חיבוט הקבר' הנזכר בדברי חז "ל אשר לאחר פטירת האד באי מלאכי חבלה לקברו וחובטי אותו חבטות איומות עד שמתפרק כל גופו וכו' וכו', זהו בכדי לטהר את גופו ולנקותו מאותה טומאה שדבקה בו על ידי הנאותיו ממותרות ומנעמי העול הזה ותענוגיו שלא לצור עבודת ה' אלא רק כדי למלא את תאוותיו.

ולכ כותבהרביהרש"בבאחדממאמריו )הובא בהיו יו  כ"ז שבט(:חסידי דבר שכל בנפש הסכ עשו הקודמי וחמדת רצו איזה לו שיש א , המותר, נעשה זה ידי ועל , יעשנו, לא  לזה הלב . התאוה. שבירת התאוה וכ סיפר החסיד ר' מרדכימהורודוק )הובאבהיויוכ"האדר שני(: מרבינו ששמענו הראשו הפתג הזק )בעלהתניאזיע"א(לליאזנא כשבאנו לליאזנא .'.' מיותר'.  והמותר , אסור,  האסור 'האסור ':

היה: עד בזה עבדנו שני ארבע  כשלש אז ורק חיינו, בענייני זה אופ שהבאנו . בעבודה. דר לשאול ליחידות נכנסנו ובנוגע למה שנאמרה במצוה זו לשו כפולה, 'והתק והיית   קדי', מפרשי חז"ל )יומא לט.(:אד   אותו מקדשי  מעט עצמו מקדש , מלמעלה, אותו מקדשי  מלמטה ,הרבה. הבא. לעול אותו מקדשי  הזה בעול כלומר, מה שנאמר: 'והתק', מתייחס לעבודתו של האד, מה שהוא מקדש את עצמו במעשיו, וכ מפריש את עצמו א מדברי המותרי כדברי הרמב" הנ"ל, ומה שנאמר: 'והיית   קדי',מתייחסלמהשמשפיעילאד   מלמעלה בשכר התקדשותו העצמית.

בעד מה שהאד מקדש את עצמו מעט למטההקב"המקדשאותוהרבה מלמעלהעלידישהואמסייעלאדסיוע רבועצולעבודתויתבר )כמבוארבתניא ,(ש ובעד מה שהאד מקדש את עצמו בעול הזה  הקב"ה עושה אותו קדוש ונשגבגבעולהבא...

ממשיך אבא מארי עט"ר רבינו יורם מיכאל אברג'ל

)אמרי נועם - שם(ואומר: והוסיף אדמו"ר הזקן)תניא, ליקוטי אמרים - פרק כז( ואמר: ופירוש 'והתקתּשׁדּם' - שתעשו עצמכם קדושים.כלומר,אףשבאמתאינו קדושומובדלמסטראאחראכיהיאבתוקפה ובגבורתה כתולדתה בחלל השמאלי, רק שכובשיצרוומקדשעצמו.'והייתםקדשׁים' - כלומר, סופו להיות קדוש ומובדל באמת מהסטרא אחרא על ידי שמקדשים אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט מעט.

ביאור דבריו הקדושים: 'קדשׁוֹ' במהותו זהורקאדםשעקרלגמריאתהיצר הרע מלבו, ולא נותר בו כי אם יצר טוב בלבד, על דרך המבואר בתלמוד ירושלמי )ברכותפ"טה"ה(לגביאברהםאבינושהפךאת יצרו הרע ליצר טוב, כמו שנאמר: "וּמצאת אתלבבוֹ )משמעשתילבבו ת-גםיצרהטובוגםיצר הרע(נאמן לפני")נחמיה ט, ח(,וכן על דוד המלך אמרו שם שמכיון שראה שאינו יכול לעמוד כנגד יצרו - קם והרגו, כמו שנאמר: "ולבּי חלל בּקרבּי")תהלים קט, כב(.

אך בכל זאת מצוה אותנו התורה : 'והתקתּשׁדּם'-כלומר ,אף על פישטרם זכיתם להיות קדושים במהותכם, שהרי יצר הרע עדיין קיים בקרבכם בתוקפו ובגבורתו ומפתהאתכםלדבריםבלתירצויים ,אף על פי כן , עשו עצמכם קדושים, ותתנהגו במעשיכם כדרך שהקדושיםהאמיתייםמתנהגים.

ומבשרת לנו התורה בשורה טובה, הכוללת בתוכה גם ברכה וגם הבטחה : 'והייתם קדשׁים'. כלומר, על ידי שתעשו עצמכםקדושיםותקדשועצמכםמעטלמטה, בסופו של דבר תזכו להיות באמת קדושים במהותכם, כי כשהאדם משתדל לקדש את עצמו למטה כפי יכולתו , הקב "ה שולח לו משמיםסיוע עצוםלהוסיף עוד ועודמעלותשל קדושה, עד שיזכה בסופו של דבר לעקור את יצרוהרעמלבוולהפוךלהיות'קדשׁוֹ'במהותו .

כי כך דרכו של הקב"ה, לדרוש מהאדם להשתדל על כל פנים להתחיל להיות 'קד שׁוֹ', ולאחר מכן הוא כבר מסייע לו סיוע רב ועצום להשיג זאת בשלימות, על דרך המובאבמדרש )שירהשירים רבה,פרשהה -אות ג(: אמרהקב "הלישראל,בּני,פּתחוּליפתחאחד שלתשובהכחודהשל מחט , ואניפותח לכם פתחים שיהיועגלותוקרוניותנכנסותבו.

והיינו כי לפעמים החור של המחט הוא מאוד מאוד קטן ובקושי אפשר להשחיל לתוכו את החוט, אבל כשכבר מצליחים להשחיל את המילימטר הראשון של החוט, מכאן ואילך אפשר למשוך את החוט עוד ועוד ולתפור אתו בלי סוף. וכמו כן בעבודת ה' - הקב"ה דורש מאיתנו לעשות את ההתחלה - להשחיל את קצה החוט - ומכאן ואילך הוא כבר יעזרנו להשלים את המלאכה.

.20אשר בנחל)חלק עח - עמוד קפ(,שיחות מוהרא"ש )חלק יג - עמוד קיד(.