האמור להלכה
א.
חכמינו הקדמוני חילקו את כל הברואי שבעולמנו השפל, לארבע מדרגות, והן (ממטה למעלה): דומם, צומח, חי, ומדבר.
ומעל לכל הארבע מדרגות הללו ישנה מציאות חמישית והיא: היהודי.
והסיבה שהיהודי נבדל מכל הבריאה, היא בעיקר בגלל הנפש האלקית שישנה בתוכו. נפש האלקית היא חלק אלו"ה ממעל ממש!
ב.
במכיו שכ, ישנה אפשרות לכל יהודי ויהודיה להתרומם ולהתעלות, ולהשיג השגות עצומות אי קץ. אך זה בתנאי שהוא יקדש את עצמו. וכמו שנאמר: "והתק והייתם קדושים כי קדוש אני".
ג.
בנוסף לתביעה הנאמרת בפסוק הזה, ישנו בו גם בשורה טובה, הכוללת בתוכה גם ברכה וגם הבטחה: 'והייתם קדושים'. כלומר, על ידי שתעשו עצמכם קדושים ותקדשו עצמכם מעט למטה, בסופו של דבר תזכו להיות באמת קדושים במהותכם, כי כשהאדם משתדל לקדש את עצמו למטה כפי יכולתו, הקב"ה שולח לו משמים סיוע עצום להוסיף עוד ועוד מעלות של קדושה, עד שיזכה בסופו של דבר לעקור את יצרו הרע מלבו ולהפוך להיות 'קדוש' במהותו.
ד.
מכיוון שבכל יהודי ישנה נפש אלקית, חלק אלו"ה ממעל, לכן תמיד הוא יישאר בקדושתו ובטהרתו. כי מי שיהיה, יהודי, כל יהודי, בפנימיותו של כל יהודי ישנו ניצוץ אלקי קדוש וטהור שאינו נפגם, אלא שבעולם הזה, חטא משחית, אך לעולם לא יוכל לפגום בניצוץ האלוקי שבפנימיותו של היהודי.
ה.
כאשר מתמקדים בטוב שיש ביהודי, ומחפשים בו את נקודות היהדות שבו, אזי מכח החיפוש הזה מעוררים את נפשו של היהודי, ונותנים לו כח לחזור בתשובה.
ויהי רצון שנזכה לביאת המשיח, שזו תהיה עבודתו הקדושה – להתמקד רק בטוב שבכל יהודי ולהתעלם לגמרי מהרע. ומכח תכונה זו הוא יצליח להחזיר את כל עם ישראל בתשובה!
וזה לשון הגה"ק רבי גדליהו רבינוביץ זיע"א (תשואות חן): 'קיבלתי מרבותי, שבחינת משיח יהיה שביכולתו ללמד זכות על כל ישראל, ועל ידי לימוד הזכות יפיל הרהורי תשובה בכולם ויהיו כולם צדיקים'...