ענייני התלמדות הבטחון
(כל תחבולה שווה המון $$$ כסף):
א) מנוחת נפש הבוטח (שער הבטחון פתיחה ופרק א'). כל אחד מה שמביא לו יותר מנוחת הנפש, שמחת החיים, וקשר יותר בריא עם הבורא עולם. וכל אחד עם "חלק התורה" שלו (ע' "שבט מוסר " פרק א'). [ועוד עצה: ספר "זרע שמשון" ו"תולדות שמשון"!]
ב) יש שתי סוגי בטחון: א' שתקבל בדיוק מה שאתה רוצה, וב' לקבל המצב כמו שהוא עכשיו. שניהם טובים, ומשתמשים עם כל אחד לפי הרגש, מה מביאך יותר מנוחת הנפש ושמחת החיים באותו ענין (רבי חיים הלפרין ז"ל). ועיקר ענין הבטחון הוא זה שאתה בידו הטוב של הקדוש ברוך הוא (הגר"א ז"ל, וכדכתיב: אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי, תהלים קל"א.)
ג) מוסר בהתפעלות, עם "בירור המידות", והיינו מוסר המשמח אותך [כגון מוסר על בטחון], ואפשר גם לשמוע ניגוני קודש. לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע (ברכות ה' ע"א). לחיות עם ה'!
ד) לכתוב השגחה מעשים שלך ,שיעורי בטחון, חבורה של מבקשי בטחון, להתרחק מבני אדם המזלזלים בעניני אמונה ובטחון, לדבר עם הקדוש ברוך הוא כדבר איש אל רעהו, ובפרט להודות על כל הטוב. ומידת השתיקה, בצורה הנכונה. והתבוננות!
ה) לדבר חיובי, ובאמיצות, וכגון לברך חולה: "בוודאי תראה רפואה שלימה היום!" [והעיקר, להגיד לבן-אדם מה הוא רוצה לשמוע, אם ברכה או אם פשוט "אוזן קשבת"] . לדבר חיובי זה מצוה של בטחון (רבי יהודה לייב נקריץ ז"ל). ו"ברית כרותה לשפתיים" (מועד קטן דף י"ח ע"א)—תדבר טוב ויהיה טוב. "האמנתי כי אדבר" (תהלים קט"ז): אפילו אינך מרגיש כלום בפנים. אם פגעת בדבר שלילי, תגיד "אדרבה", ותראה ישועה גמורה. ועדיף שקר חיובי מאמת שלילי (רבי אביגדור מילר ז"ל) . ו"אמת" פירושו מה שהקדוש ברוך הוא רוצה שתגיד (מכתב מאליהו).
ו) עין טובה, וראשית דבר על עצמך. וזה גם עצה נפלאה "להפוך" אחרים לטובה: תדבר (ותגזים ותבדה) עליהם טוב שלא בפניהם עם חברותא (רבי יהודה מאנדל שליט"א). ואם תתפלל ותעבוד שלא לעשות כל מיני השתדלויות, אלא רק בטחון, אזי ה' עוזר הרבה, ואפילו אם תצטרך לעשות איזה דבר, יהיה קל וקטן (הנ"ל). אל תשנה את העולם, אלא תשנה את עצמך. אין הדבר תלוי אלא בי (עבודה זרה דף י"ז ע"א) .
ז) לעשות פעולות על סמך הבטחון, כל אחד לפי עניינו [עם רב] .
ח) לפני פעולת השתדלות, כגון לקיחת תרופה ,להגיד: "הקב"ה, אתה הרופא שלי"!, וכדומה.
ט) לעשות ליצנות, היתול, וביטול על ענייני עבודה זרה וכחי ועוצם ידי ואימון בטבע ולא בה' [עם רב מורה דרך] .
י) כמו כל אבא, הקדוש ברוך הוא רוצה "בנים שמחים" ,ואפילו על ידי אמצעים פשוטים, כמו נופש ומאכלים טובים .
יא) כל הנדחה מפני השעה שעה נדחת מפניו (ברכות דף ס"ד ע"א).
יב) זיכוי הרבים! ויש עצה הובא מהחזון איש, הסטייפלר (אורחות רבנו ערך הוראותיו אות מ"ב), רבי אהרן קוטלר, ורבי נתן וואכטפויגל (לקט רשימות ימים נוראים ערך נעילה) ז"ל לצאת מהמרכז כדי להיות וללמוד במקום "החוצה ": עצם להיות שם כבר משפיע על אחינו שבאזור לטובה. ומדרגת האדם (מזכה את הרבים) אומר שיש לנסוע ממקום למקום כדי להרביץ תורה ויראת שמים.
יג) מי שחי עם אמונה ובטחון מכיר שהכל לטובה.
יד) הקב"ה אף פעם לא רוצה שתסתור מנוחת הנפש ושמחת החיים שלך, ודרכיה דרכי נועם.
טו) "טון דיבור". זה כל כך משפיע: איך אומרים את הדבר. וגם במחשבה חושבים הרבה פעמים עם מילים, יחד עם כל מיני "תדרים" וטוני -דיבור [אולם מחשבה "אמיתית" זה דווקא בלי מילים]. מי שמשקיע בענין הזה, להבחין איזה טון-דיבור שלו הוא "חיובי" ואיזה לא, יראה פלאות בעבודת ה' שלו (רבי משה הרסקין שליט"א).
טז) כל מזונות ושאלות החיים שלך כבר מסודרים מראש השנה, ואם תמתין באמיצות יתירה, כל צרכיך יגיעו מאליהן, וזה בדוק ומנוסה. (מדרגת האדם מאמר תיקון המידות פרק ח.)' ו כל ענין השתדלות זה רק להביא לך יותר מנוחת נפש שמחת החיים וקרבת אלוקים (ראה בית הלוי פרשת מקץ, חובות הלבבות שער הבטחון פרק ה' אות ה' .)
יז) כל דבר יש לו הכתובת שלו, ומה שלא נגזר על האדם לרע לא יגיע אליו בשום אופן (עיין מדרש פרשת בשלח מעשה עם רשב"י .)
יח) החפץ חיים ז"ל אומר (אהבת חסד חלק ב' פרק י"ג בהג"ה) שכל פרוטה שנותנים בעד איזה מצוה מקבלים פי שתים בחזרה .אצל בעל בטחון אמיתי, אין מושג של "זורקים כסף לפח"—כל הוצאת מצוה מקבלים פי שתים בחזרה. ולא להתפעל משום דבר, כולל כסף, אלא רק מה'.
יט) אין דבר העומד בפני הבטחון (לשם ז"ל), ואו מקבלים דבר המבוקש בדיוק, או מקבלים יותר טוב ממנו (רבינו יונה במשלי).
כ) התלמדות הבטחון תלוי באיזה רוח הוא עומד: אם רוחו חזק, יכול להתחיל מהכבד אל הקל, עד שיבוא למשקל השווה. ואם אין רוחו חזק כל כך, יתחיל מהקל אל הכבד (מדרגת האדם מאמר דרכי הבטחון פרק י' .)
כא) מה זה ש "הרבה עשו כרבי שמעון בר יוחי ולא עלתה בידן"? (ברכות דף ל"ה ע"ב). אומר המדרגת האדם ( בקשת השלימות פרק י"ב:) הם לא "המתינו" מספיק לישועת ה'.
כב) אומר הרמב"ם ז"ל: כל חולי הגוף שורשם בחולי הנפש, והיינו המידות רעות (הובא שם מאמר ובחרת בחיים פרק ו'). ונשמרתם מאוד לנפשותיכם :אפשר לאכול כל מעדנים (הכשרים) בעולם, אך שיהיה מנוחת הנפש ושמחת החיים. ויש כמה עובדות עם זקנים מופלגים ששאלו אותם "במה הארכת ימים", ואמר ו שזה היה "מנהגם:" לאכול הכל אך שיהיה שמחה .רֽוּח -א ִ֭ישׁ יְכ לְכ ֵּ֣ל מ חֲל ֵ֑הוּ וְר֥וּח נְְ֝כ אָָּׂ֗ה מ ֵּ֣י י שָּׂא ֽנָּׂה (משלי י"ח ד'): מי שמשקיע במנוחת הנפש ושמחת החיים יחיה חיים בריאים ושלמים, כאשר מי שחי עם מתח ועצבות [הרבה פעמים זה בתת-מודע], לא יעזור לו כל המאכלים הבריאים וכו' שבעולם, כי הוא חתיכה אחת של עצבים, חלילה. והעיקר הוא לא רגש השמחה ובטחון, אלא ה"תרגיל-יומי" של חיזוק בו. (ועיין באבן עזרא לדניאל א' ט"ו בסוף .)
כג) "ידיעה ובחירה": ידיעה שמה שהיה היה כולו מן השמיים ולטובה, ואולם בחירה לטובה על ההבאה.
כד) עיקר חיות האדם הוא להתחזק תמיד בשבירת המידות, ואם לאו למה לו חיים (הגר"א ז"ל אבן שלמה פרק א' אות ב').
כה) אפשר "להבטיח" ישועות לבני אדם, אם זה ישמח אותם לשמוע "הבטחה" (רבי יצחק זאב גלומבק שליט"א).
כו) בענין ביאת המשיח ולזכות בגאולה, צריכים רק לרצות, וכמו במצרים שאף דתן ואבירם יצאו, בגלל שהם רצו לצאת (ואפילו שכוונתם היית ה שלא לשמה, עיין מפרשים .)ויש לדמות ציורים שמחים איך יראו ימות המשיח, כל אחד לפי ענינו, מה יביא לו לרצות בגאולה (של"ה הקדוש על מסכת תמיד ורבי חיים קניבסקי ז"ל, ועיין פירוש הגר"א לסד"צ פרק א' .)ואין ממה לפחד כלל ממלחמת גוג ומגוג, כי כל עניינו רק למחוק את אויבינו, והוא כמו "מכת דם" במצרים, שנשמח ונשתה מים מתוקים (כמבואר בזוהר הקדוש, מהרי"ל דיסקין ז"ל, החפץ חיים ז"ל, רבי אהרן קטלר ז"ל, אור יחזקאל, ו לקט רשימות לרבי נתן וואכטפויגל ז"ל לחנוכה.) והסטייפלר ז"ל (אורחות רבנו) :כבר עברנו עיקר חבלי משיח במלחמת העולם השנייה. ואמר החפץ חיים ז"ל: מלחמת העולם השלישית היינו מלחמת גוג ומגוג יהיה שונה ממלחמת העולם הראשון והשני, כי בראשונים לא ראו בגלוי הבדל בין צדיק לרשע, אולם במלחמת העולם השלישית יהיה כמו שהיה במצרים (רבנו בחיי ז"ל): ושמתי פדות בין עמי ובין עמך, וכמו שראינו בשמחת תורה תשפ"ד, שכל הישיבות ושומרי שבת נצלו באופן פלא. ובגמ' שבת (קיח): כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול מג' פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג. והחפץ חיים אמר מהבית הלוי ז"ל שאם רק ירצו ויחכו באמת לגאולה, משיח כבר יבא (אורחות רבנו). והובא בשם הגדולים ז"ל שאנחנו כבר בתקופה של "בעיתה", ושם בעצמו כבר אמר החפץ חיים ז"ל שנזכה בעה"י ל"אחישנה". ו הכלל: כל הרגשים-שליליים בענייני "אחרית הימים" [או שום דבר אחר] זה מגיע מחיסרון התבוננות בדבר, וזה לא השקפת התורה הקדושה! (ע' חה"ל שער הבחינה). והעיקר למעשה הוא להמתין לישועה, וכמו במצרים, שאפילו אחרי "ונצעק" היה עוד מעט זמן עד שיצאו (רבי ישראל פאלק שליט"א) .
