והִנֵה העֵסֶק התורה נקרא "בצלמנו" (בראשית א, כו) – שהוא בבחינת למעלה מן הזמן. מה שאין כן המצוות – שהן בבחינת מלכות – נקרא "כדמותנו" (בראשית א, כז), שיש בו לשון הזמן, לכן המצוות תלויות בזמן, וקרבנות תתלויין בזמן בית המקדש. מה שאין כן עסק התורה אינו תלוי בבית המקדש וכהן ובגדי כהונה כלל. ואף שהתורה היא פירוש המצוות, מכל מקום, במחשבה ודיבור עדיין הוא, והמצוות הן במעשה ממש.
והנה זהו מה שאמרו חז"ל: "ישראל שבחוץ לארץ כו'" – כי ארץ ישראל נקראת "ארץ ענוים" – לשון הכנעה וביטול. מה שאין כן כשנפשו ברוחו ויש לו ישות – הוא כעובדי עבודה זרה בטהרה, שעניין עובדי כוכבים ומזלות הוא כמו שכתוב: "ואת חנן ד, יט": השמש משפיע לתבואות הארץ. וכן כל צבא השמים (ואת חנן ד, יט), שהם המזלות – "אין למעלה ממזל למעלה". לכן עשו להם אלוהים אחרים מפני שחשבו אותם ליש ודבר, שהם המשפיעים. ובאמת אין השפעתם מעצמם, אלא ההשפעה עוברת על ידם. וכן כל עבודת כוכבים – שעושה העצמה ליש ודבר, אלא דקרו ליה אלהא דאלהא.
מה שאין כן סיטרא דקדושה היא בבחינת ביטול לאלוקות. לכן, אם כן, מחשה עצמו ליש, הרי הוא כעובדי עבודה זרה בטהרה.
Subheading: The Importance of Humility
והנה הכנעה וביטול לאלוקות הוא עיקר העבודה, ולכן אמרו חז"ל: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". כי עיקר התענוג בעולם הזה הוא מסיטרא דקליפה ומלביש עצמו בבגדים צואים, ויש גם אם לא יהיה לו תענוג מעולם הזה כלל. מה שאין כן כשפת במלח תאכל, ישמח לבו ויגל כי אין לו לבוש מסיטרא דקליפה ובגדים צואים.
ועצה היא לצעוק אל ה' – "צעק לבם אל ה'" (איכה ב, יח), כי אין אור אין סוף, וחושך כאורה. וינחם ויתבייש, ויאמר: "ולא נבוש לעולם ועד". וכמשל המלך, בלבו בוש יותר מאור אין סוף, שנאמר: "את השמים ואת הארץ אני מלא" (ירמיה כג, כד).
Subheading: The Process of Teshuvah
ועל ידי זה ישוב בתשובה שלימה לפניו, "את פניך ה' אבקש" (תהילים כז, ח).
