משל בעל הטחנה

רבי ברוך לנדא היה רגיל לומר: "מעולם לא שמעתי על בעל טחנה שתולה את הטחנה על שער העיר. כאשר יש לו טחנה, הוא בטוח בפרנסתו, ואין לו צורך לתלות אותה על השער. כך גם אני, כאשר יש לי בנים ובנות שלומדים תורה, אני בטוח בפרנסתי הרוחנית, ואין לי צורך להראות זאת לאחרים."

המשל מלמד שכאשר יש לאדם ביטחון במה שיש לו, אין לו צורך להוכיח זאת לאחרים. עיקר הפרנסה הרוחנית היא בכך שהילדים הולכים בדרך התורה.