מעשה באחד שהיו לו שני בנים והשיאם. לאחר מספר שנים באו אל אביהם, אמרו לו ': אבינו, ביתנו צר ואינו מספיק לנו . ' אמר להם ' : בניי היקרים, שותפי לעסקים יש לו שש כלות וחצרו קטנה מחצרנו , ומעולם לא שמעתי אותם מתלוננים כי צר להם המקום ...
'בין הדברים נכנס שותפו לחנות. שאלו ': ידידי, בחייך, חצרך הרי קטנה ואיך תספיק לשש כלות ' !? תפס השותף צינור גומי בידו, אמר לו ': אחוז את הצינור ונמדוד את אורכו . ' לאחר מכן אמר ' : תפוס חזק ומשוך אליך . 'והנה נעשה הצינור ארוך פי ארבע. המשיך ואמר ': כן הוא אצלנו, מבחוץ תראהו , קטן אך מבפנים אנו מותחים אותו ויספיק לנו .' תמה האיש ' : ביתך הרי בנוי מאבנים, ובמה תוכל להגדילו ' !? השיבו ': באהבה השרויה בין כלותיי ובין בניי נמשוך אותו ויספיק לנו '!
מה טובו אוהליך יעקב )כד, ה(. על שראה פתחיהם שאינם מכוונים זה מול זה. הסביר המגיד רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, האמת, גם אנו מגוננים על הטרקלין בתריסים ווילונות, כדי שלא יסתכלו אלינו ולא יציצו לבתינו. אבל רש"י כתב )שם, פסוק ב'(: "ראה שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה כדי שלא יציץ לתוך אוהל חברו", כדי שהם לא יסתכלו לבתי האחרים. מה יש לך להציץ, מה י ש ל ך להביט, מה יש לך להתעניין!
ודאי שמעתם: עשיר בא לסופר סת"ם המתמחה בכתיבת פרשיות תפילין. מבקש הוא לכתוב ספר תורה בכתב של תפילין של יד. להזכיר: בפרשיה של יד שבע שורות, בשלושה סנטימטרים, בעמוד ספר תורה ארבעים ושתיים שורות. ספר תורה בגובה שמונה עשר סנטימטרים, תענוג לרקוד אתו בשמחת תורה. ואת ה"הגבהה " יעשו בקצות האצבעות. כמה זה יעלה לו, כבר הזמין ארון קודש מכסף, לוויטרינה... זו מצות עשה מן התורה, לכתוב ספר תורה, מתי הוא יהיה מוכן?.. " תשמע", אומר הסופר, "לא אכפת לי, אבל זה כתב קטן, הוא יוציא את העיניים". "זו המטרה", צהל העשיר. איך קל . ת ע
אם תשאלו אותו, הכל לשם שמים. הוא מקיים מצווה: "הוי גביר לאחי ך" )ב ר א ש י ת כו, כז(, לנקר לשני את העיניים.
