מעשה שהתרחש בפרשבורג בימי כהונתו של הרב אברהם שמואל בנימין סופר, המכונה "הכתב סופר". שר העיר פרשבורג נסע ברחובות העיר, והבחין בארנק התפוח של השר. קנראהה נעלם. קרא לו ברעב ומעמז, הבין שהחוצפה שבמעשה. הוא פרס שוטרים ברחבי העיר, והתחיל לחפש את הארנק. לאחר מאמצים רבים, נמצא הארנק אצל אחד התושבים, אך הוא הכחיש כל קשר למעשה. השר כעס מאוד, והורה להוציא להורג את החשוד.
ערב לפני מועד ההוצאה להורג, שכבר הרב מיואש במיטתו. בחלומו הופיע אביו, ה"חתם סופר", וגער בו: "יש עדיין אפשרות להתלות. כשהתעורר, הבין הכתב סופר שעליו לפעול. הוא כינס את כל תושבי העיר לבית הכנסת בלילה, שם נשאו תפילה ובכו בדמעות. הדלתות ננעלו, וכולם התפללו בכוונה רבה.
למחרת, ברגע האחרון לפני ההוצאה להורג, התחיל השר לחפש שוב את הארנק, והפעם מצא אותו אצל אחד מהקרובים של החשוד. החשוד שוחרר ממקומו.
לקח מוסרי
מכאן למדנו, כמו שמביא הכתב סופר, שכאשר יש אפשרות לפעול, אסור להתייאש. גם כאשר נראה שאין תקווה, יש לפעול ולהתפלל, והקב"ה יכול להושיע בכל עת ובכל מקום.
