האמת שאני בוש ונכלם. כבר לפני שנה הבטחתי לריבונו של עולם שאני אפרסם את הסיפור הזה בגיליון שלכם, וזה פשוט פרח מזכרוני, ועכשיו בעקבות ייסורים קלים שהגיעוני, נזכרתי בהבטחתי, ויהי רצון שפרסום הסיפור יהיה בבחינת והוא רחום יכפר עוון.
אז ככה. לפני כשנה וקצת הודיעו לי במקום עבודתי שהולכים לעשות קיצוצים, ממש קיצוצים רחמנא ליצלן, וכאחד שעושה כל יום חתיכת דרך מצפון הארץ למרכז - לשמוע על קיצוצים - היה בשבילי בשורה נוראה. אני נותן את נשמתי, אני העובד הכי טוב בחברה, ופתאום לקחת לי כסף ממשכורתי, האין זה עוול?! לא הייתי מוכן לשמוע!!
התחלתי לעשות את כל ההשתדלויות בעולם, ממש את כל ההשתדלויות בעולם, כמובן במקביל לתפילות וגם התבודדות בשדה. יצרתי קשרים עם המקום הזה והמקום ההוא, כדי לאתר מקום עבודה חדש, אבל בכל מקום היה תירוץ אחר: "נחזור אליך", "היינו רוצים ושמחים אבל כרגע אין לנו אפשרות", או שהסכומים שהציעו לא היו רלוונטיים מבחינתי.
ואז, כשהרגשתי שכבר כל העולם ממש ממש סוגר עלי, ואני חייב דחוף מקום עבודה לשנה הבאה, חישבתי את חשבון הנפש שלי ומניתי 16 השתדלויות שעשיתי!!! החלטתי שאני מעכשיו לא עושה שום השתדלות. ממש.
הבטחתי לקדוש ברוך הוא בהבטחה מוחלטת שאני לא פונה שוב לאף אחד מהם. ישבתי באותו יום בשדה, פרצתי בבכי של אהבה לקדוש ברוך הוא, ישבתי על החול ופשוט סימנתי קו על החול, ואמרתי לקדוש ברוך הוא: אבא, אתה תביא את הישועה עד אלי! ותוך כדי שאני מסמן את הקו אני ככה מקרב את הקו לכיווני; ממש בבחינה של "עד אלי!"
זהו, יצאתי משם רגוע ושליו. אף אחד במשפחה לא הבין איך פתאום נהייתי רגוע. "יש לך כבר מקום? מצאת מקום?" - "לא לא מצאתי שום מקום!!!"
אני מודה. היו רגעי שבירה, שאמרתי: טוב, אולי אני אסכים להישאר באותו מקום למרות הנסיעה המפרכת, למרות שאני נותן את נשמתי ועובד קשה ומקבל שכר שאינו הולם את המאמץ. אבל באותם רגעים תמיד נזכרתי מה הבטחתי לקדוש ברוך הוא, שאני סומך רק עליו, והישועה תגיע עד אלי, כי הנני בידך!
ואז, פחות משבוע מאותו יום, ליתר דיוק שבוע פחות יום, מתקשר אלי מנהל של חברה שנמצאת ממש מרחק של 17 דקות מהבית שלי, ואומר לי שהוא רוצה לפגוש אותי, כי הוא שמע עלי דברים טובים... אני פשוט לא הבנתי מה קורה פה. כאילו מי אתה? מה אתה? איך הגעת? מה קורה פה? אמרתי לו: אוקיי אני אבוא אליך, לאיפה לבוא? והוא אומר לי: מה פתאום? אני אגיע עד אליך!
ממש כמו שאמרתי אז לקדוש ברוך הוא בשדה! לא עברו 20 דקות, הבן אדם אומר לי "אני מתחת לבית שלך, תרד". ישבנו ברכב לפגישה של שעתיים, וסגרנו את כל הפרטים, כולל יום חופשי בשבוע, דבר שחלמתי עליו שנים, שכר יותר גבוה, תנאים יותר טובים, ופחות מ-20 דקות נסיעה מהבית! אבא - כשסומכים עליך אתה לא מאכזב.
