מנהגי רבינו באמירת 'תיקון ליל שבועות' - מתוך 'זמירות ליום טוב עטרת יהושע'
א. אחר סעודת החג, תכן צעדיו והלך לבית המדרש, כשהציבור כולו מלוהו בשירה וזמרה ברחוב העיר לכבוד החג, ושם פתח באמירת 'תיקון ליל שבועות' ברוב עם. ומעולם לא החל באמירת ה'תיקון' לפני הסעודה.
ב. אמר כל סדר ה'תיקון' הנדפס, ולא החסיר ממנו מאומה. מתחילה התפלה שלפני אמירת ה'תיקון', ואחריה פסוקי התנ"ך, מאמרי המשניות, ספר יצירה, מאמרי הזוהר, תרי"ג מצוות, המאמר מאדרא רבא, ולבסוף התפלות שאחר אמירת ה'תיקון'. ולא הקפיד שיאמרו הקדישים הנדפסים בסדר ה'תיקון'.
ג. אם האיר היום באמצע אמירת ה'תיקון', לא נטל ידיו, ולא בירך ברכת התורה, אלא המשיך באמירתו.
ד. כשגמר אמירת ה'תיקון' הלך לטבול במקוה טהרה. ובעמדו במים טרם טבל, הניח זרועו הימנית על ראשו, וזרועו השמאלית תחת לבו, ואמר הפסוק "וזרקתי עליכם מים טהורים" וגו'.
ה. כשחזר לביתו כבר האיר היום, ושכב לישון להחליף כח לקראת התפלה.
ולפני התפלה חזר וטבל, אף שטבל כבר לפנות בוקר אחר אמירת ה'תיקון'.
