ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד ופתחו וענו ה' אחד. ויש לדקדק, איך אמרו 'ה' אחד', הא אמרו חז"ל (נדרים י. לפי פירוש השל"ה מסכת פסחים מצה עשירה, דרוש א) כי המקדיש בהמה לא יאמר 'לה' קרבן', אלא 'קרבן לה'', שמא ימות טרם יוציא מפיו תיבת 'קרבן', ונמצא מזכיר שם שמים לבטלה. ואם כן גם הכא הוה להו למיחש פן יקראם אסון טרם יגמרו דיבורם 'ה' אחד'.
ויש לתרץ על פי מה דאיתא במדרש (שמות רבה לב, א): אילו המתינו ישראל למשה, ולא היו עושים אותו מעשה, לא היתה גליות ולא מלאך המות שולט בהם וכו'. בשעה שאמרו ישראל 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע', אמר הקב"ה, אדם הראשון צויתיו מצוה אחת, והשויתיו למלאכי השרת. אלו שהם עושים ומקיימים תרי"ג מצות, אינו דין שיהיו חיים וקיימים לעולם, ע"כ.
ובזה יש לבאר כוונת הפייט ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד. ובשעה שקבלו על עצמם ברית התורה ואמרו 'נעשה ונשמע', שוב בטלה שליטת מלאך המות בהם, ומאחר שכן שפיר פתחו וענו ה' אחד, ולא הוי להו למיחש פן ימותו טרם יגמרו דיבורם. (עטרת יהושע מועדים, עמוד פא.)
