רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. נראה לפרש על פי מה דאיתא בגמרא (נדה ל:), דהולד לפני שנולד מלמדין אותו כל התורה כולה, וכיון שבא לאויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, ע"כ.
וקשה, דאם כן מה התועלת בלימוד הזה, ומאי אהני ליה מה שמלמדין אותו כל התורה כולה, מכיון שאחר כך הכל נשכח ממנו. וכתבו המפרשים, שאע"פ שהכל נשכח ממנו, מכל מקום רשימו דקדושה נשאר בקרבו מאותו הלימוד, ואם זוכה ומתייגע בתורה הקדושה, יוכל על ידי אותו הרשימו להשיג שוב מה שלמדו אתו, הרבה יותר ממה שהיה משיג על ידי יגיעתו בלבד.
וזו כוונת המשנה כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. היינו שזוכה על ידי יגיעתו בתורה לשמה להשיג אותם הדברים המרובים שלמדו אתו לפני שיצא לאויר העולם, ובעת שנולד נשכח ממנו הכל, ועל ידי יגיעתו בתורה זוכה ומשיג שוב כל אותם הדברים שנשכחו ממנו. (עטרת יהושע לאבות, עמוד קמו.)
