בענין פדיון הבכורים

שיעור ליל שבת ממורינו ראש הישיבה שליט"א

בענין פדיון הבכורים - עמ' ט'

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר..."

בילקוט שמעוני בפרשתינו (רמז תרפד) איתא 'בשעה שקיבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם בהן, מה ראו להתקרב יותר מן האומות ,סתם פיהן הקדוש ברוך הוא, אמר להן הביאו לי ספר יוחסין שלכם, שנאמר (תהלים צו ז) הבו לה 'משפחות עמים, כשם שבני מביאין ,ויתילדו על משפחותם (במדבר א יח) ,לכך מנאם בראש הספר הזה אחר המצוות ,אלה המצוות אשר ציוה ה 'את משה אל בני ישראל בהר סיני (ויקרא כז לד), ואחר כך וידבר ה 'במדבר סיני שאו את ראש כל עדת בני ישראל (במדבר א א), שלא זכו ליטול את התורה אלא בשביל היוחסין שלהן', ע"כ דברי הילקוט שמעוני.

ע"פ דברי הילקוט ניתן לפרש מה שנוהגים לקרוא תמיד פרשת במדבר קודם חג השבועות, והיינו משום שבכדי לקבל את התורה צריך את היוחסין, שהרי רק מחמת טענה זו סתם הקדוש ברוך הוא את פיהם של אומות העולם שבאו בטענה.

ויש להבין מהי באמת השייכות והקשר בין מה שיש להם לישראל ספרי יוחסין לכך שזכו לקבל את התורה, ומהו הביאור בסתימת הקדוש ברוך הוא את פיהם של אומות העולם על ידי תשובתו שילכו ויביאו את ספרי היוחסין שלהם.

ובמדרש שמואל (פרשה כח ס"ב) איתא 'מפני מה נצרפו האבות ברעבון, כדי שיזכו בניהם לתורה, אברהם נצרף ברעבון, ויהי רעב בארץ וירד אברם וגו' (בראשית יב י), יצחק נצרף ברעבון, ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו' (שם כו א), יעקב נצרף ברעבון, וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר הנה שמעתי וגו' ונחיה ולא נמות וירדו אחי יוסף (שם מב ג), דוד נצרף ברעבון, ויהי רעב בימי דוד שלוש שנים וגו' (שמואל ב' כא א)', ע"כ דברי המדרש.

ולמדנו בדברי המדרש כי אין אפשרות לקבל את התורה בלא שתחילה יהיו ברעבון, שרק מאחר שנצרפו האבות ברעבון מחמת כן זכו בניהם לקבל את התורה.

ואם כן הכינו לנו אבותינו את הדרך לקבל את התורה על ידי שהיה להם את הסבל של הרעב במשך ימי חייהם. וכמו כן עם ישראל בעצמם לא היו במצב שהיו מוכנים לקבל את התורה עד שעברו את היסורים בגלות מצרים ועברו את כור ההיתוך, סבל אחר סבל ועינוי אחר עינוי, משום שבכדי לקבל את התורה צריך לשעבד את הגוף ולצרף את הגוף ביסורים.

ואף צורת לימוד התורה כיום היא במיעוט שינה ומיעוט שיחה ומיעוט תענוג ומיעוט שחוק (משנה אבות פ"ו מ"ה) , שצריך ככל שיותר להתרחק מהגשמיות ולסבול בכדי לזכות בתורה, וכפי שאמרו שם (מ"ד) 'כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ,' ע"כ.

ואם כן זוהי צורת הזכייה בתורה, שהתורה היא כולה רוחנית, ובכדי לזכות לאותה חכמה רוחנית צריך להתחיל את אותו תהליך שאבותינו התחילו כבר בשנות הרעבון שהיו להם, ואף אנו יש לנו לחיות חיי צער בכדי לזכות בתורה.