הכנה לקבלת התורה
בפסוק בפרשת בשלח (שמות יז ח) נאמר "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים".
ודרשו במכילתא (מסכתא דעמלק פרשה א) 'אין רפידים אלא רפיון ידים, לפי שרפו ישראל ידיהם מדברי תורה, לכך בא שונא עליהם, לפי שאין השונא בא אלא על רפיון ידים מן התורה', ע"כ דברי המכילתא.
ואף בזה יש להבין כיצד ניתן לומר שרפו ידיהם מן התורה, ומחמת כן בא עליהם עמלק למלחמה, הלא עדיין לא קיבלו ישראל את התורה, שהרי מלחמת עמלק היתה מיד לאחר יציאת מצרים וקריעת ים סוף ועוד קודם קבלת התורה, ואף שנצטוו במרה בכמה דינים, האיך שייך לומר שכבר 'רפו ידיהם מדברי תורה'.
ויש שביארו במה שאמרו חז"ל ש'רפו ידיהם מן התורה', שהכוונה היא שהיו לומדים את התורה, אך לא היו לומדים אותה עם כל תנועות הידים וכל הגישמאק שבלימוד התורה, וזהו דקדוק דברי חז"ל ש'רפו ידיהם מן התורה'.
אמנם נראה לבאר באופן אחר, שהתביעה על כלל ישראל היתה שרפו ידיהם מהחשק לקבל את התורה, כיון שכל מטרת יציאת מצרים היתה בשביל התכלית של "תעבדון את האלוקים על ההר הזה", וכאשר רפו ידיהם מחשק זה של לבוא ולקבל את התורה זוהי תביעה שמחמתה נענשו במלחמת עמלק.
וכפי שסיפר הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק שליט"א, שהיה מעשה שנכנס בחור ישיבה לפני הבריסקע'ר ראב ואמר לו "אין לי חשק לשבת וללמוד", וענה לו מרן הגרי"ז "תשב ותלמד", והבחור חשב שהרב לא הבין כוונתו, וחזר ואמר "אבל אין לי חשק לשבת וללמוד", ושוב ענה לו הבריסקע'ר ראב "תשב ותלמד", והסביר הגרי"ז לבחור שרק אם ישב וילמד אזי יקבל חשק ללמוד, אך עליו תחילה להתחיל לשבת וללמוד, ואזי יבוא החשק, שאם לא יישב וילמד לא יקבל את החשק ללימוד התורה.
והנה במדרש רבה בפרשת מצורע (פרשה יט ס"ב) מצינון שנאמרו שלושה משלים בענין לימוד התורה, ואחד המשלים הוא 'אמר רבי לוי משל לטרסקל [=סל] נקוב ששכר בעליו פועלים למלאתו [במים], מי שטיפש מהו אומר מה אני מועיל, מכניס בזו ומוציא בזו, מי שפיקח מהו...
