("איש האשכולות")
הגאון רבי ישראל זאב גוסטמן היה מתלמידיו המובהקים והגדולים של הגאון רבי שמעון שקופ - דבוק בו בכל מאודו. בכל שנותיו בישיבה לא הפסיד אף לא שיעור אחד. גם כאשר העביר רבי שמעון שיעור לבעלי בתים בבתי הכנסת בעיר היה משתתף בהם.
תשע שנים כיהן הרב גוסטמן כדיין בבית דינו של רשכבה"ג הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. היה זה בעת שרבי חיים עוזר והרב גוסטמן טיילו ביער מחוץ לוילנה. באחת הפעמים הצביע רבי חיים עוזר על מערה ואמר: "זכור את המערה הזאת!" לרב גוסטמן לא היה מושג מדוע עליו לזכור אותה... בהזדמנות אחרת הצביע רבי חיים עוזר על סוגי צמחים שונים ביער והסביר לרב גוסטמן איזה מהם טוב לאכול ומה רעיל למרות הדמיון ביניהם. הרב גוסטמן תמה, מה גרם לרבינו לבזבז זמן על שיעור בבוטניקה?! זה לא היה עיסוקו הרגיל ... שנים אחר כך, כאשר נאלצו הרב גוסטמן ומשפחתו לברוח מוילנה ולהסתתר ביער היתה תזונתם תלויה בכל צמח בר שיכול היה לאסוף. או אז הבין את חשיבות דברי רבי חיים עוזר וייחס את הצלתו ממות ברעב לרוח הקודש של רבי חיים עוזר . עד אחרית ימיו, כאות הכרת תודה לצמחיה שחייו היו תלויים בה, דאג הרב גוסטמן כל יום להשקות את הצמחים שגדלו סביב בנין ישיבתו בירושלים .
הרב גוסטמן היה לצידו של רבי חיים עוזר בעת שזה שכב על ערש דוי, היה זה ה' אב שנת ת"ש. הרב גוסטמן שאלו: " פרצה מלחמה והנאצים מתקרבים , מה יעלה בגורלי?" רבי חיים עוזר אמר: "אתה תנצל הן מאלה והן מאלה!" הזיז ראשו תחילה לכיוון מערב, שם היו הנאצים ואז הזיז ראשו לכיוון מזרח. באותה עת לא היה ברור לרב גוסטמן למי התכוון רבי חיים עוזר בכיוון מזרח. רק לאחר המלחמה הבין שהתכוון לקומוניסטים שאף הם בתורם ניסו לרצוח אותו . כל דייני וילנה עונו באכזריות מחרידה ונטבחו על ידי הנאצים, הרב גוסטמן על אף שהוכה קשות זכה לשמירה שמיימית, הוא נותר הדיין האחרון של וילנה! לאורך כל המלחמה הרב גוסטמן היה בעל אמונה מלאה לאור הבטחתו של רבי חיים עוזר שהוא ינצל מהגיהנם, אך הוא היה מודאג לגורל משפחתו.
הבריחה מגיטו וילנה: לילה אחד בשנת תש"ג אמרה בתו הצעירה לאביה שהם ימותו מרעב כאן בגיטו ועליהם לעזוב. הרב גוסטמן ידע שבריחה זו כרוכה בסכנת חיים, רבים שניסו לבר וח נורו למוות, בכל זאת הילדה התעקשה שעליהם לברוח. לאחר ששמע את תחינתה החליט הרב גוסטמן מיד כי עליהם לברוח. יחד עם אותה החלטה סיפר כי רבי חיים עוזר היה אומר להם בבית הדין תמיד, שכל אדם בשעת סכנה מקבל משמים כעין רוח הקודש כדי לדעת האם לנקוט בצעדים קיצוניים על מנת להנצל או לא! כשנשאל על ידי שאר הדיינים לגבי המקור לדבריו, אמר רבי חיים עוזר באחת: "ככה זה!"
הם הצליחו לברוח דרך פרצה קטנה בגדר והלכו לאורך הכביש מבלי שהנאצים הבחינו בהם, עד שהגיעו ליער. שישה חודשים שהו משפחת גוסטמן ביער - באותה מערה שרבי חיים עוזר הראה לו לפני המלחמה. שם ביער למד מהו ערכו של מזון. לאחר מכן מצאו חווה מבודדת של איכר גוי. האיש הרשה להם ללון באסם שלו עם בעלי החיים. במשך שנתיים שהו לסירוגין בתוך בור. מדי יום האיכר העביר להם כמות קטנה של מזון. במהלך אחת השהיות הארוכות בבור עבר הרב גוסטמן בע יון על מסכת זבחים עשרים פעמים מתוך הזכרון!
הבטחתו של רבי שמעון: הרב גוסטמן סיפר כי במהלך התקופה הקשה ביותר במלחמה הוא וחברים נוספים, תלמידי ישיבת גרודנא זכו לביקורו של הרבי שלהם, רבי שמעון בחלום. כשזה ארע התלמידים הרגישו בטחון מסויים שיצליחו לצאת מן המלחמה בשלום, כפי שבאמת קרה לבסוף!
