ספר שם משמואל (על סדר פרשיות התורה ומועדי קודש, מאת כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו הרב הגאון הקדוש בוצינא קדישא מו"ה שמואל זצוקלל"ה, בנו יחידו ותלמידו אשר מילא מקום אביו הרב הגאון הקדוש שר התורה והיראה אדמו"ר מו"ה אברהם זצוקלל"ה הגאב"ד דק"ק סאכטשאב בעהמ"ח ספר אגלי טל ושו"ת אבני נזר, חלק במדבר, עמ' מד) במדרש רבה רות (פרק ז) וימד שש שעורים וגו' א"ר יהודה בר"ס, בזכות וימד שש וגו' זכה ועמדו ממנה ששה צדיקים, וכל אחד ואחד בהן שש מדות, דוד יחזקיה יאשיה חנניה מישאל ועזריה דניאל ומלך המשיח, ע"כ.
הנה זקיני זצוקללה"ה מקאצק אמר דענין המלוכה לא היה נמצא בישראל, והיו צריכין ליקח זאת מעמון ומואב, עכלה"ק. והפירוש פשוט, כי באשר כל ישראל כאיש אחד המה, אינו שייך שאחד ישתרר על חברו, כמו שאין האבר האחד שבאדם משתרר על האבר האחר (ומרע"ה שהיה מלך הוא מחמת שהיה נבדל מכלל ישראל, ולא היה נחשב שהוא כאבר מאברי הכלל, רק שקול משה כנגד כל ישראל) ולכך הוצרכו ישראל ליטול המלוכה מעמון ומואב, משום דקליפת מואב גיאות, כמש"כ (ישעי ה טז ו) שָמַעְנוּ גְאוֹן מוֹאָב גֵא מְאֹד, ועל כן היתה נפש דוד המלך ע"ה טמועה בשביה בתוך קליפת מואב, כדי להוציא ענין ההתנשאות מהקליפה ולהביאה אל הקדושה, להתנשא ולהשתרר לשם שמים.
ושאול המלך שלא נתקיימה מלכותו, אמרו ז"ל (יומא כב) משום שלא היה בו שום דופי, ושמואל הנביא אמר לו (ש"א טו יז) הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָה בְעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִבְטֵי יִשְרָאֵל אָתָה, ועבור מעשה זה איבד את המלוכה מפני שהיה חסר לו כח הגיאות והשררה, כאמור שם (פסוק כד) כִי יָרֵאתִי אֶת הָעָם וָאֶשְמַע בְקוֹלָם.
והנה בועז שנתן לה שש שעורים היינו שבטובת עינו נתן לה זה, שששה הצדיקים הנ"ל שהיו מוכנים לצאת ממנו, כמו שמבואר בכתבי האריז"ל בועז "בוֹ עַז," נתן לה שיצאו ממנה, אף שהוא לא ידע עדיין אם ישא אותה, שהרי עדיין היה מסופק אולי ירצה הגואל ללוקחה, מ"מ נהג בה טובת עין ונתן לה אף שזה כל חמדת ישראל, דוד המלך ע"ה ומלך המשיח, בכל זאת מפני שידע שענין המלוכה יותר טוב שיבואו מעמון ומואב כנ"ל, לא השגיח על עצמו כלל רק לטובת ישראל, לטובת כלל המלכות שתהיה על צד היותר טוב, בין תהיה ממנו או מאחר, ובאמת היא צדקות גדולה להסתלק מנגיעת עצמו שהיא גדולה עד מאוד, שהיא כל ההשתלשלות של מלכות ישראל שהיתה ראויה לצאת ממנו, להיות נאמן (געטרייא) ולהתרצות שתצא ההשתלשלות אף מזולתו, אך באופן שתהיה על צד יותר טוב, ובאמת מזה עצמו נשתלה מלכות בית דוד, שהיה תמיד מבטל את עצמו לצורך ישראל, כמו שכל ספר תהלים מלא מזה.
Ralbag says
that he praised her for going against her nature of choosing Chashuvim and Sheilmim. Rus saw Naomi who was called an: אֶפְרָתִי and she learned to appreciate Chashivus. Perhaps this was the Chisaron of Machlon and Kilyon. They married princesses since they had Chashivus, and they were taught to appreciate Chashivus, except that they were gentiles. Yet, Rus was Zoche to channel her royal demeaner for Yiddishkeit.
Every Yid Needs the Midda of Malchus, with Certain Amount of Ga'ava and Nobility
The Shem MiShmuel brings a Passuk that says that Mo’av is known for Ga'ava, and Dovid needed this Midda for his Malchus (which Shaul didn't have).
People say: “I'm a Pashut’a Yid". Sometimes this is Anava P'sula (misplaced humility), and a person can stunt his growth in Avodas Hashem, Chas V'shalom, with a Hashkafa of: “I'm just a plain Yid".
