מתי אומרים "הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה בהליכתנו ובישיבתנו עד עולם"?
היאך יתכן שקוראים לתורה כהן, לוי, ישראל ואח"כ עוד הפעם כהן, לוי, ישראל?
מתי צריכים להוסיף אנשים לבית דין, ואותם אנשים יכולים להיות עמי הארץ?
היכי תמצא שאם נאבד המפתח של הבית, אסור לטלטל בחצר שלפני הבית?
איזה תענית יכול לחול בשבוע השלישי של חודש מרחשון (בארץ ישראל)?
מתי אומרים "ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד"?
באיזה ימים אמר הרבי קדיש (לבד מהימים שהתפלל לפני התיבה)?
מתי הכריז הרבי על מבצע הדפסת ספר התניא בכל מקום ומקום?
למה אין מברכין "אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות צדקה"! (שו"ת הרשב"א ח"א סי' י"ח)
למה אין מברכין "אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות כבוד אב ואם"? (שו"ת הרשב"א שם)
מהו הטעם להמנהג כששותין יין ונשאר בכוס, ורוצה לשפוך הנשאר בהכוס לתוך הבקבוק, אז שופך תחילה קצת יין מהבקבוק לתוך הכוס, ואח"כ שופך מהכוס לתוך הבקבוק?
כשמישהו אומר "לחיים" עונין אחריו "לחיים ולברכה" או "לחיים טובים ולשלום"?
למה אומרים קודם קידוש "סברי מרנן"? (ספר המטעמים, מערכת יין וסעודה, אות ה')
כשעושין קידוש על הפת אומר "סברי מרנן" או "ברשות"?
יש ליישב
לשיטת הב"ח (או"ח סי' קי"ז), מי שטעה באחד משני ימים הראשונים של חג הפסח והתפלל תפלת חול, ונזכר אחרי שכבר התחיל ברך עלינו (שאז צריך לגמור הברכה), אומר "ותן טל ומטר".
(1) כשנודע לו שיש בהם שעטנז. (2) אם בגדיו נרטבו בגשם, מותר להיות לבוש בהם עד שיפשוט אותם.
כשאוכלים בבית של גוי, ואין יכולים לברך הבעה"ב בברכת המזון כרגיל (שו"ע או"ח סי' קצ"ג ובמשנה ברורה שם).
כשאין מספיק ישראלים (ראה שו"ע או"ח סי' קל"ה סי"ב ובמשנה ברורה שם סקמ"ד).
כשעושים חליצה (ראה פי' הרע"ב ליבמות פי"ב מ"א).
אם נאבד המפתח להבית ששם נמצא העירוב, ואי אפשר להוציאו משם בלי עשיית מלאכה, אינו עירוב (ראה שו"ע או"ח סי' שצד).
תענית בשביל גשמים (מסכת תענית פ"א מ"ד).
כשעושים זימון ונוכח אחד שלא אכל עמהם, אומר "ברוך ומבורך" וכו' (במקום "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו").
יום ב' דר"ה (הרבנית שיינא הי"ד), אסרו חג הסוכות (זקנתו הרבנית רחל), יו"ד כסלו (?), י"ט כסלו (?), י"ג אייר (אחיו ר' ישראל ארי' ליב), כ"ג אלול (זקנו הרב מאיר שלמה הלוי ינובסקי), וכ"ה אלול (?).
תשד"מ.
אין מברכין על מצוה שתלוי ביד אחר דאפשר שהעני לא ירצה לקבל וברכות צריך לברך קודם עשייתן. (שו"ת הרשב"א ח"א סי' י"ח)
כבתשובה הקודמת שזה מצוה התלוי' ביד אחר. (שו"ת הרשב"א שם)
משום שהיין שנשאר בכוס הוי יין פגום ואם ישפוך להבקבוק יפגם כל היין, לכן מוסיפין על היין שבכוס ובאופן כזה לא הוי פגום.
בחב"ד נוהגין לענות לחיים ולברכה (=לב רכה). אבל שאר חסידים נוהגין לענות לחיים טובים ולשלום.
אחד מהטעמים הוא לפי שהיין גורם לדברים הרבה, לידי שטות ושכרות ויכול לבוא לידי קלקול ע"כ הוא מזמין שירצו לשתות בסעודה ואז זכות הרבים גדול ולא יבוא לידי קלקול. (ספר המטעמים מערכת יין וסעודה אות ה')
בחב"ד נוהגין לומר סברי מרנן על הפת אבל שאר העולם נוהגים לומר ברשות על הפת.
