Lessons from the Chofetz Chaim and Rabbi Yehudah HaNasi on Unity Through Gentle Speech
תתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם )ויקרא כו, ו(
And I will grant peace in the land, and you shall lie down untroubled by anyone; I will give the land respite from vicious beasts, and no sword shall cross your land. (Vayikra 26:6)
ונתתי שלום בארץ – הרמב"ן מסביר - שיהיה שלום ביניכם ולא תלחמו זה בזה
"And I will grant peace in the land" – Ramban explains - that there will be peace among you and you will not fight one another.
The condition for granting true peace in the land and not fearing enemies and the sword is, as described in the verse, achieving inner peace and unity among us as a people. Precisely as Ramban explains on the verse "And I will grant peace in the land" - it means that there will be peace among you and you will not fight one another.
Unfortunately, this is not the situation among us today. The division that exists between us today resembles that described in an undated letter written by the Chofetz Chaim, Rabbi Yisrael Meir HaCohen of Radin, about a hundred years ago, which seems as if it was written for these very days! The letter is lengthy, and we will quote part of it:
הדבר גורם לי יגון רב שריבוי המחלוקות בישראל, וזה המתחדש יום יום - צדדים וצדדים של צדדים - והכל בפרהסיא, על ידי הדפסת חוברות רבות לכל צד ושליחתן לכל פינה. צד אחד הופך ומרבה חתימות לצדו, ומבזה את הצד השני, וכן להיפך )וראיתי אחד הכותב שכל המרבה חתימות הוא אכן ראוי לשבח, ואני אומר שכל המרבה מרבה מחלוקת בישראל(. בכלל, כל הגולה נהפכה כמו מדורה, שאין יום עובר בלי עיתוני התנגדות וחוברות מכל צד המגיעים אלי, שופכים לעג על הצד השני. ואני נוגה מאוד מאוד שגם בארצנו הקדושה, הצליח מלאכת השטן, וגם היא נפלה ברשת המריבה. ואינני יודע מי התיר להם את חטא לשון הרע ואת חטא המחלוקת, שהוא חטא גדול ונורא מעל לכל זאת, חילול השם התרבה מאוד בגלל זה, ומי יודע מה יהיה הסוף, חס ושלום. כי הנה, ידוע מחכמינו, שהשוגג והמזיד שווים לגבי חילול השם, ו"מקיפין על חילול השם". והנה, כולם יודעים מה שקרה בימי התנא רבי עקיבא, שהיו לו 24,000 תלמידים. אז היתה מגפה, ישמרנו הרחמן, וכל 24,000 התלמידים מתו, והעולם נשאר שומם מתורה, עד שרבי עקיבא בא לרבנן שבדרום ומצא שם חמישה, והעביר להם, ואלו הם: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע. ובגלל זה, כל ישראל שומרים על אבלות בכל שנה מפסח עד שבועות, כידוע. ומובא בגמרא שחטאם היה שלא נהגו כבוד זה בזה. ועכשיו נתבונן, שהרי זה היה רק דיבור פוגע, שהוא רק איסור שלילי, ואין חייבים מיתה בידי שמים על זה - אז מדוע מתו? אלא בגלל שבאמצעות זה נגרם חילול השם גדול בעולם, כשתלמידי חכמים רבים זה עם זה ומבזים את התורה ומצוותיה לעיני כולם. ועל זה אני אומר, רבותי ומורי, למה שלא נפחד מארזי הלבנון, קדושי עליון, שבוודאי היה לכל אחד תירוץ עבור עצמו שהוא אינו אשם, והאשמה העיקרית היא על חברו ולא עליו, ואף על פי כן אנו רואים שתורתם וקדושתם לא הגנו עליהם, ומידת הדין הקשה שלטה עליהם כולם ולכן, אחיי ורעיי, חוסו על עצמכם ועל קהילת ישראל. כל אחד במקומו ישתדל לכבות את אש המחלוקת, כדי שלא יחולל שמו הגדול עוד יותר, וישתדל להרבות שלום במקומו. ובזכות זה, נזכה לשמוע את קול המבשר שלום בעולם. הצעיר שבכהונה, הכותב בלב נשבר. )מכתב בגנות המחלוקת ומעלת השלום החפץ חיים מודפס בזכור למרים ' 'ע'110 הוצאות המאור ירושלים תשי"ח(
"This causes me great sorrow, the many disputes among the Jews, and this new thing happening daily - factions and sub-factions - and all in public, through the printing of many pamphlets for each side and sending them to every corner. One side compiles and collects signatures for its side while denigrating the other side, and vice versa (and I have seen someone write that whoever gathers more signatures is indeed praiseworthy, but I say that whoever gathers more increases strife among Israel). In general, the entire diaspora has become like a bonfire, with not a day passing without opposition newspapers and pamphlets from every side reaching me, pouring scorn on the other side. And I am greatly, greatly saddened that even in our Holy Land, the work of the Satan has succeeded, and it too has fallen into the net of strife. And I do not know who permitted them the sin of evil speech and the sin of strife, which is a great and terrible sin.
"Above all, the desecration of the Name has greatly increased because of this, and who knows what the end will be, God forbid. For behold, it is known from our Sages that the one who acts unintentionally and the one who acts intentionally are equal regarding the desecration of the Name, and 'they encircle (i.e., punish) regarding the desecration of the Name.' And behold, everyone knows what happened in the days of the Tanna Rabbi Akiva, who had 24,000 students. Then there was a plague, may the Merciful One protect us, and all 24,000 students died, and the world remained desolate of Torah, until Rabbi Akiva came to the Rabbis of the South and found five there, and he passed [the Torah] on to them, and these are: Rabbi Meir,
