שתי דרכים יש לאדם להתקרב אל ה' - או בדרך טובה או בדרך קשה יש אדם שמתקרב אל ה' כשהכל טוב. הבריאות טובה , הפרנסה בשפע, ויש נחת מהילדים. למה באת לבית הכנסת? מה פרוש, באתי להתפלל לה .'
בן אדם אחר - לא ראו אותו בבית הכנסת כבר די הרבה זמן. פתאום הוא בא, עם כיפה מקופלת על ארבע כמו פירמידה . מה קרה ? גילו שהוא חולה קורונה... אומר הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימינוב זיע"א: מה הקדוש ברוך הוא מבקש מאתנו ?– "ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש". בנים אהובים, אל תחכו שיהיה "נגף", מגפה וצרה חס ושלום, בכדי לבוא אל הקדש. בואו אל הקדש גם כשהכל טוב, גם כשאתם יושבים איש תחת גפנו ותחת תאנתו, בשלוה ובנחת, בלי צרה ובלי מצוקה .
"ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקודש " (ח‘,יח -יט ( (הרב ברוך בוקרה שליט"א, מתוק מדבש, גיליון 83 )
רש“י: שלא יצטרכו לגשת אל הקודש שאם יגשו יהיה נגף... לצערנו ישנם יהודים שכל עוד שהכל מתקתק הם לא מתקרבים לה' ורק כשחס ושלום יש צרה ל"ע, הם ניגשים לבדוק את התפילין ואת המזוזות ולא את המעשים. רמז נפלא לכך מצא הבחור מרדכי יאיר סימן טוב הי"ו בפסוק הנ"ל: 'ולא יהיה בבני ישראל נגף' - כדי שאז זה יגרום חלילה ל: 'בגשת בני ישראל אל הקודש...'!
"ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקודש " (ח‘,יח -יט (
בעת שמתרגשת על אדם מישראל צרה, הרי הוא מקבל על עצמו קבלות, פותח את ידו ומפזר ממון לצדקה, ומשתדל להיטיב את דרכיו כדי שתסור ממנו הצרה.
דרש על כך הרה"ק רבי מאיר מפרמשילאן את הפסוק בפרשתנו: "ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקודש": וכי מפני מה צריכים לחכות עד שיתרגש 'נגף' על בני ישראל? וכי לא מוטב ש'ייגשו אל הקודש' תמיד בלי לחוות ייסורים קודם לכן?!
