נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ד' (י, כט). (בעל "דברים טובים" שליט"א)
יש ללמוד מפסוק זה, הנסיעה העיקרית של החיים, ונבאר בדרך משל.
רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל ליווה פעם את אחד מתלמידיו, כאשר הלה עזב את הישיבה ונסע לארץ אחרת. בהתקרבם אל עבר תחנת הרכבת פנה התלמיד אל הרב ואמר לו: ברכני רבי. עמד הרב וברכו: אני מאחל לך מקרב לבי שתמצא מקום נוח בנסיעתך! תמה התלמיד ושאל: רבנו, עד כאן, ביקשתי ברכה שתלווה אותי בדרכי במשך כל ימי חיי, ואילו הרב מברכני רק בברכה לנסיעה טובה ונעימה. השיב לו הרב דסלר: אכן, בירכתיך למשך כל ימי חייך. כוונתי הייתה לנסיעה הנמשכת במשך כל החיים, הנסיעה לקראת העוה"ב. איחלתי לך שלאורך כל הנסיעה הארוכה הזאת יהיו לך תנאים נוחים. הנמשל, על האדם לראות את עצמו במשך כל ימי חייו כמי שעובר ממקום למקום. כשם שאדם המצוי בנסיעה אינו שם לב למצבים לא נעימים הפוקדים אותו, וכל זאת משום שהוא יודע כי זהו מצב חולף. כך גם צריכה להיות תחושתו של מי שסיגל לעצמו את הידיעה האמתית שהעוה"ז הינו פרוזדור בלבד לעוה"ב. על ידי כך יהיה לו קל יותר להתגבר על קשיים רוחניים וגשמיים שהוא יתקל בהם בדרכו בחיים. לאחר ההתגברות על הקשיים הוא יתקדם לקראת מטרתו העיקרית בבטחה ובהצלחה.
