"וַיַעש כֵן אַה רֹן..." (ח, ג ( (ברינה יקצורו, עלון 207 )
וברש"י: להגיד שבחו של אהרן שלא שינה .
טבעו של אדם הוא, שכשהוא עולה למדרגה רמה, הוא בא לכלל התפעלות עצמית. ואילו אהרן הכהן, עשה עצמו כמנורה עצמה - "ויעש כן אהרן" - כשם שהמנורה אינה מרגישה כלל אם גבוהה היא או נמוכה, כך גם הוא לא נתפעל כלל מעלייתו למדרגות יותר רמות - "שלא שינה " .
וכתוב ב"אבן שלמה": ששבעת נרות המנורה, הם כנגד שבעת רועי ישראל ואלו הם: אברהם, יצחק, יעקב, משה , אהרן, יוסף ודוד. ואם כן, כשאהרן הכהן היה מדליק ומכוון כנגד אברהם שמידתו היא חסד, יצחק שמידתו היא גבורה וכך הלאה, וכשהגיע לנר החמישי היה מכוון כנגד אהרן שמידתו הוד, ובכוונה זאת, היה יכול היה להתגאות. אך מגודל הענווה - "לא שינה " .
רבי שמחה בונים מפשיסחה שאל: מה גדולה 'שלא שינה '? הרי גם יהודי פשוט לא היה מעז פנים לשנות ממצווה שציווה ה'? אלא, שבחו של אהרן שלא שינה את עצמו, ונשאר איש העם ואוהב את הבריות כמקודם, רודף שלום ומשכין שלום, בין איש לאשתו ובין אדם לחברו. " שלא שינה" - הגדולה לא הביאה אותו לשנות את הליכותיו, מידותיו הטובות וענוותנותו.
