ונפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו ושלל לא יחסר

לכאורה, העיר הגאון רבי דב בעריש ווידנפלד זצ“ל – הרב מטשיבין, למה אמרו ”נפשנו יבשה“, והלא על המן התאוננו, ואם כן היה להם לומר ”גופנו יבש “! ותירץ, דלגבי יום הכיפורים נאמר (ויקרא כג, כז): ”ועיניתם את נפשותיכם“, ובזוהר הקדוש הקשו: והלא העינוי הוא על הגוף? ותירץ הזוהר, שמכיוון שיום הכיפורים אסור באכילה , הרי חסרות לו כל ברכות הנהנין שהיה יכול לברך אילו היה אוכל, וחיסרון כל הברכות הללו הוא אכן ’עינוי לנפש‘!

מעתה, אמר הגאון מטשיבין, כך גם לגבי המן, שעליו בירכו רק ברכה אחת, ולא היו בו ברכות חלוקות כמו שיש באוכל ממש: העץ, האדמה, מזונות וכד‘, וכיון שבירכו על המן רק ברכת הנהנין אחת ולא הרבה ברכות – הרי הוא עינוי לנפש, ולזה אמרו ”נפשנו יבשה''.