אם בחוקתי תלכו וגו' ברש"י "שתהיו עמלים בתורה"

אם בחוקתי תלכו וגו' ברש"י "שתהיו עמלים בתורה" (כ"ו - ג ' ) (סיפורי צדיקים, גליון 205 )

מסופר: פעם הגיע חסיד אחד אל הרה"ק רבי צבי זיע"א בנו של הבעש"ט הקדוש זיע"א וביקש שילמד אותו כיצד להיות צדיק. ענה לו רבי צבי: בעירנו פינסק ישנם שני עשירים מופלגים, האחד זכה לכך ללא כל מאמץ, שכן עושרו המופלג בא לו בירושה מאת אביו, ואילו השני עמל על עשרו עמל רב, על כל פרוטה ופרוטה יגע והתאמץ עד שהגיע והיה לאחד מעשירי העיר. והנה, המשיך ואמר רבי צבי, אם יבא מאן דהוא אל העשיר הראשון ויבקש ממנו: למדני נא איך להתעשר, ודאי ישיב לו, אין לי מושג שהרי לא פעל מאומה להשגת עושרו, דבר זה יש לשאול את העשיר השני אשר יגע ועמל על זה, וממנו יש ללמוד את הדרך לצבור עושר כזה. כן אני, השיב רבי צבי ברוב ענוותנותו, אבי, הבעש"ט, המשיך לי נשמה גבוהה והוריש לי מסגולותיו הרוחניות, על כן אין לי מושג איך הופכים לצדיק, שאל נא את מי שעמל על כך והגיע לכך בכוח עמל ויגיעה .

'אם בחקתי תלכו', בגימטריא עמלים בדברי תורה ... ועוד סמך שבת ל'ונתתי גשמיכם בעתם', דהיינו בלילי שבתות'. ('ז ג"ט כ"בעה ( ("לב ישראל " ואתחנן)

סיפר הגאון רבי ישראל גרוסמן: מנהגו הקבוע של אבי היה להיות ער בכל ליל שבת קודש עד הבוקר , ללמוד כל הלילה . הוא השתדל לשמור על הנה גה זו בקפידה ובמסירות , בכל זמן ובכל מקום, ואפילו בתקופות בהם שהה בנכר, בארה''ב והיה אומר שבזכות הנהגה זו זכה להינצל ממוות!

ומעשה שהיה: אחד מבני ירושלים הגיע לארה''ב התאכסן בשכונת בורו פארק. בליל שבת, כשעלה על יצועו לנפוש ולנום מעמל השבוע נדדה שינה מעיניו ולא יכול להירדם . כך עברו כמה שעות. כשראה שאינו יכול להירדם, קם ממיטתו , התלבש ויצא לרחוב העיר לשאוף אויר. החל ללכת והתרחק ממקום אכסניית . וכך הלך קרוב לשעה מה', מצעדי גבר כוננו . פתאום הבחין שהוא סמוך מאד לביתו של רבי זלמן גרוסמן . בהכירו את אבי, ידע את מנהגו הקבוע להיות ער בכל ליל שבת, חשב אפוא לעלות ולהתבשם מתורתו . עלה ונקש על דלת דירתו, והנה אין קול ואין עונה. אמר בלבו לא יתכן שרבי זלמן ישן ... הצמיד אוזנו לדלת ונבהל מאד, וששמע קול גניחה ואנחה . תיכף ומיד ירד למטה לרחוב, ולמזל עבר שם רכב משטרה . הוא סימן להם לעצור, סיפר להם. השוטרים עלו במהירות למעלה , פרצו את דלת הבית, ומצאו את אבי מתפתל מכאבים עזים בבטנו , על סף איבוד ההכרה.

אמבולנס הוזעק והעבירוהו במהירות לבית חולים. שם אבחנו הרופאים כי נתקף באפנדיציט, והיה חשש לזיהום בכל הגוף . מיד הכניסוהו לחדר ניתוח. כשהסתיים הניתוח, הרופאים אמרו שאם היה מגיע חצי שעה מאוחר יותר, לא היו מצליחים להצילו . אבי היה מספר בהתרגשות את הנס הגדול שארע עמו, באומרו שבזכות השבת ניצל ממוות בטוח, שהרי אם היה נוהג לישון בליל שבת, מי היה מעלה בדעתו לבקרו בשעה כה מאוחרת . כך סיבב הקב"ה שהיהודי הירושלמי היה שליח להציל נפש - מן השמים הוליכוהו עד לביתו.