וחי אחיך עמך ליקוטי הגרא בשם המגיד מדובנא

בספר "ליקוטי הגר"א" מובא בסופו ליקוטים בשם המגיד מדובנא האומר: יש שני סוגי נותני צדקה: יש המקיים "עשר תעשר" מכל רווח ורווח, וכאשר טוב לו, גם העניים נהנים ממנו, ומכלל הן אתה שומע לאו, שכאשר רע לו, גם לעניים רע. אולם יש שמידתו הפוכה, כאשר הכול אצלו כשורה, פרנסתו מצויה והוא בקו הבריאות, אזי אינו זוכר ואינו שומע צעקת הדל והאביון. רק כאשר פוקדת אותו צרה, או אז מתעורר הוא לתת צדקה. נמצא כי כאשר טוב לו - רע לעניים, וכאשר רע לו - טוב לעניים. לכך רמזה התורה באומרה: "וחי אחיך עמך" - עליך ליתן צדקה וליהנות עניים מממונך ולהחיות את נפשם כאשר אתה עצמך בחיות ופרנסתך מצויה.