אדם אחד קנה רכב פרארי חדש, הוא הגיע לרב ושאל : 'האם צריך להתקין מזוזה בפרארי?'
אמר לו הרב : 'אני לא יודע מה זה פרארי ' הלך לרב רפורמי ושאל : 'האם צריך להתקין מזוזה בפרארי?' אמר לו הרפורמי : 'סליחה, אני לא יודע מה זה מזוזה?'
אין מטפחים (מחיאת כפים) ואין מספקין (כף על ירך ) ואין מרקדין גזירה שמא יתקן כלי שיר, אבל למחוא בכפיו בשינוי שטופח באחורי ידו על כפו מותר (חזו"ע ה עמ' רעג) . כמו כן מותר למחוא כפיים לעודד אדם שנאם נאום יפה כיוון שאינו לפי קצב של שיר (ילקו"י ה עמ' סט(.
איש אחד שאל את חברו: "תגיד, התחלת סוף סוף לטפל בבעיית הזיכרון שלך?" "בטח, התחלתי לשתות המון קפה", השיב חברו. "נו, וזה עוזר?" המשיך לשאול. "עוזר למה?"
איש אמו ואביו תיראו – אמר רבי נח מלכוביץ , אביו ואמו בל' אשכנז, 'פאטער ומוטער'. צריכים להתיירא מן הפטור ומן המותר. ואמר על זה רבי משה מקוברין, במשך חצי שנה עבדתי את הקדוש ברוך הוא עם מאמר זה. (אמרות משה )
אלו שמסתפרים במס' אפס [ נול , zero ] , צריכים ליזהר מאד שלא להוריד שום שער מכל שטח פיאות הראש , כי לפעמים מורידים משיער שטח הפיאות בפינה של קו השיער ליד המצח , וכן צריכים להיזהר שלא להסתפר במס' אפס עד חצי רוחב האוזן . ויש שנכשלים בזה ומסתפרים עד לפני האוזן, ואפילו כשמשאירים פיאות ארוכות, עדיין אסור להוריד הש ער ממקומות אלו )תשובות והנהגות ח''ד סי' קצ ''ח( .
"אמור אל הכהנים בני אהרן" (כ"א א'). רש"י: אמור ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים. להזהיר את הגדולים שיחשבו את עצמם לקטנים. (רא"י מסאדיגורה(
אמר הגאון רבי שלמה קלוגר: תחילה על היהודי להקפיד לשמור את כל מה שהוא מצווה מכוח התורה הקדושה. ורק לאחר מכן יוכל להחמיר על עצמו בהנהגות פרישות. וזהו רמז אזהרת התורה בפרשתנו: תחילה "קדושים יהיו לא-לוקיהם" ויקיימו את כל חובותיהם כיהודים, ורק לאחר מכן "והיו קודש", בחומרות וסייגים נוספים.
אמרו רבותנו ז"ל: כל העונה "אמן יהא שמיה רבא" בכל כוחו, קורעין לו גזר דינו ופותחים לו שערי גן עדן! ומסביר המהר"ל שהקדיש מבטל לא רק גזרה רעה שבאה על האדם מחמת חטאיו, אלא ניתן גם לשנות גזרות שנגזרו עליו מיום היוולדו, כגון שנגזר עליו להיות עני כל חייו – גם את זה אפשר לשנות לטובה. רואים אנו כי בידנו נמצא המפתח לפתוח את כל שערי שמיים כדי שיתקבלו תפילותינו, ואין צורך לפנות ל'פועלי ישועות' למיניהם , אלא להתחזק באמירת 'יהא שמיה רבא' בכוונה, ועל ידי זה תצמח הישועה.
אמר פעם אחד האדמו"רים: אם אני זה אני כי אתה זה אתה, ואתה זה אתה כי אני זה אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני זה אני, ואתה זה אתה, אז אתה זה אתה ואני זה אני.
אמר רבי שלום דב בר מלובביץ זצ"ל: לא כל המתרגש – הוא בעל רגש.
אם תראה אדם שאיחר לרכבת, אל תאמר שהאיש 'אִּיחר' אלא, שהקדים לבוא לרכבת הבאה... שהרי הכל בידי שמיים... (רבי יוזיל מנוברדוק{
אע''פ שמצד איסור הקפת הראש אין צריכין לגדל פיאות, והעיקר שלא מורידים השער פחות מ 5 מ''מ, מ''מ הרבה נוהגין לגדל פיאות הראש , ונאמר בזה הטעם כדי שיהיה ניכר ונבדל בין הגויים שהוא ישראל, וזה שלימות בצורה היהודית , ויש בזה קיום הפסוק ''ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי'' (גאב''ד גאלאנטא, אור פני יהושע, תולדות המחבר ז''ל ( .
אשה אינה מצווה על איסור הקפת הראש, אמנם מדרבנן אסור לה לחתוך פיאות הראש של איש או קטן (שו''ע שם ס''ו) , ולכן גם אשה צריכה להיזהר ולדעת טוב הל' פיאות אם היא מספרת את ילדיה .
אסור להשתמש במסרק בשבת בשערות (שו''ע סי' ש''ג סכ''ז) שהרי כמעט ודאי שיתלוש שער עי''ז (מ''ב שם סקפ''ו), ומהראוי לכל חכם בעירו להזהיר על זה (ישועות יעקב, מ''ב שם) , ולכן אסור לסדר הפיאות עם מסרק בשבת.
בדרך צחות אמר הרה"ק מקוצק זי"ע: בעשרת הדיברות כתוב לא תגנוב בלשון יחיד כי מי גונב נפשות? אדם שפל וגרוע, אליו מדברים בלשון נוכח: אל תגנוב. אולם כאן בגניבת ממון כבר יכול להיות מדובר באיש מכובד ונשוא פנים, שבצורה מכובדת מועל בממון הזולת. לגנב כזה לא פונים בלשון נוכח 'אתה', אלא בדרך כבוד ובלשון רבים: במחילה ממעלת כבודכם, אל תגנובו ...
ביום פסח שני ירבה בשמחה קצת, כי קדוש היום (לשון החיד"א בספרו מורה באצבע סי' ח אות רכב). ומי שחננו ה' בעושר יהיו על שולחנו תלמידי חכמים וצנועים ומקיים כל דכפין כמו בפסח ראשון (מועד לכל חי להגר"ח פלאג'י, סי' ז סק"ו).
בימים הראשונים עלי אדמת אמריקה בביאת מרן הרה"ק רבי יואל מאסטמאר זי"ע, הפציר מאוד בתלמידיו וחסידיו שלא יגלחו פאת זקנם שהי' הדבר נפרץ מאוד מאוד בימים ההם, שרובים ככולם גלחו פאת זקנם. פעם בא אחד ושאל אודות שידוך לבתו, ורצה רבינו לרמז לו שידקדק שהבחור המדובר לא יהיה מאותם שמגלחם זקנם, ונתן את ברכתו, ואמר: השי"ת יעזור ...והעיקר עס זאל זיין 'באשערט' מן השמים ולא 'באשערט בידים'. (תורות ושיחות מבית רבותינו – בפרשתינו )
במשנה בשבת (דף צ''ד ע''ב) אי' שאסו ר לעשות 'גודלת' בשער בשבת , ונחלקו הראשונים אם פירושו מעשה 'קליעה' [ platting], או הכוונה על כל סוג תיקוני שיער להעמידו על תיקונו ויפיו , ואסור משום שדומה לבנין )שו''ת ריב''ש ס י' שצ''ד, הובא בביאה''ל סי' ש''ג סכ''ז(.
בני תימן קוראים הפיאות בשם 'סימנים' שהרי הם סימני עדות היכר בין יהודים ולהבדיל הגויים, ועל פי שני עדים יקום דבר (בן איש חיל ח''א ב' ג' לשבת זכור ג' ל' ע''ב(
דנו הפוסקים באם יש איסור לסרוק הפיאות עם מסרק מחשש שמא יתלוש שערות מפיאות הראש, י''א שאסור לסרוק הפיאות כשזה ודאי שיתלוש עי''ז שערות (רע''א גליון הש''ס שבועות דף ב' ע''ב, מהר''ם שי''ק ס' המצוות מצוה רנ''ב אות ב' ) כמו שמצינו בנ זיר שאסור לסרוק שערותיו )נזיר דף מ''ב ע''א (.אבל רוב פוסקים ס''ל שמותר לסרוק הפיאות (חת''ס יו''ד סי' קל''ט הובא בפתח''ת סק''ג, חזו''א דינים והנהגות יו''ד פ''ד אות ו' ), ונוהגין להקל .
