פרשת בחוקותי תכלית האדם וסוד ההצלחה
Print This Article
View Original PDF

פרשת בחוקותי תכלית האדם וסוד ההצלחה

ליקוטי שמואל | June 27, 2025

תכלית האדם וסוד ההצלחה (הרב שלמה קזיוף הלוי)

פרשת בחוקותי מסיימת את החומש השלישי ספר ויקרא. הפרשה פותחת בפסוק ": אם בחוקותי תלכו ואם את מצוותי תשמורו ". אומר רש"י הקדוש בלשונו הזהב: "אם בחוקותי תלכו –" שתהיו עמלים בתורה. וכבר אמרו רבותי ": (ל"ז נו) ''תלמוד תורה כנגד כולם "

תכלית האדם בעולם – עמל של תורה ומצוות. הראייה לכך " כִּי אָדָ ם לְעָמָ ל יולָּד" (איוב ה''ז), ובביאור המילה עמל כתב המלבי "ם" : ''העמל מציין יגיעת הנפש". כלומר, שהאדם לומד כדי להתייגע. ובאיזה תחום עליו לייגע את כוחותיו? מובא (סנהדרין צט ב), ": כשהוא אומר :'' לא יָמושׁ סֵפֶר הַ תּו רָ ה הַזֶּה מִ פִּ יך'' (יהושע א ח ), הוי אומר לעמל תורה נברא''. הסביר רבינו הרמח"ל ז"ל וְאָמְ נָם צָרִ יך שֶׁיּ ֵדַ ע הָאָדָ ם כִּי לא לִמְ נוחָ ה הוא בָּעו לָם הַזֶה, אֶלָא לְעָמָ ל וָט רַ ח... וכְדרך יו צְ אֵי הַצָבָא בְּ מַ עַרְ כו תֵ יהֶם, אֲשֶׁ ר אֲכִילָתָ ם בְּ חִ פָּזו ן, ושְׁ נָ תָ ם עֲרַ אי, וְעו מְ דִ ים תָּ מִ יד מוכָנִים לְעֵת קְ רָ ב, וְעַל זֶה נֶא מַ ר (איוב ה ז) , כִּי אָדָ ם לְעָמָ ל יולָּד'... וְעַל זֶה הַדֶּ רֶ ך אָמְ רו חז''ל: ''כָּך הִ יא דַ רְ כָּהּ שֶׁ ל תּו רָ ה - פַּת בַּמֶּלַח תּ אכַל ומַ יִם בַּמְּ שורָ ה תִּשׁ ְתּ ֶ ה וְעַל הָאָרֶ ץ תִּ ישַׁ ן", שֶׁ הוא כְּלַל הַהַ רְ חָ קָ ה בְּ תַ כְלִית מִ ן הַמְּ נוחו ת וְהָעִ דונים'' (מס''י פ''ט).

ממשיל הרמח''ל את התמסרותו של 'העובד' האמתי לזו של החייל בעת מלחמה, בשעה שכל צרכיו והרגשותיו אף החיוניים והכרחיים ביותר מתבטלים בפני צורכי המלחמה, שכן בהם תלויה הצלת נפשו! זו ההרגשה שצריכה להיות " - לבן תורה , " שכל צרכיו, קשייו וייסוריו בטלים בפני רצונו העז לרדת לעומק דברי התורה, מפני שבהם תלויה הצלחת נפשו בעולם הזה ובעולם הבא . ..

אומר רבי עקיבא איגר זצ"ל על הפסוק "שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב": נתאר לעצמנו אדם ההולך במדבר ומוצא הר של אבנים טובות. מה הוא עושה? ממלא את כיסיו. וכשהם מתמלאים, מוריד האיש את הכובע שלו וממלא גם אותו. בוודאי שגם את החליפה מנצל האיש לאגור בה אבנים טובות. האיש אמנם שמח וטוב לב על מה שהוא אסף, אך בו זמנית כואב לו על הכמות הגדולה שהשאיר אחריו ! כך צריך להרגיש אדם שלומד תורה, כיון שכל מילה שהוא לומד היא זכייה עצומה, אבל בכל זאת כואב הלב על מה שנשאר. יש נושאים רבים שעדיין לא הספיק לגעת בהם..."שש אנוכי על אמרתך כמצוא שלל רב – " הריהו כאותו אדם שמצא הרבה שלל ורוצה לקחת הכל אך אי אפשר ...

ומדוע קראה התורה לעמל התורה בלשון חוק (בחוקותי?) מסבירים המפרשים, שזה בא לומר לנו שלא מספיק ללמוד כדי לדעת, אלא גם כשלמדת ואתה יודע, עדיין יש מצווה לחזור שוב ושוב.

תכלית האדם וסוד ההצלחה (הרב שלמה קזיוף הלוי)

פרשת בחוקותי מסיימת את החומש השלישי ספר ויקרא. הפרשה פותחת בפסוק ": אם בחוקותי תלכו ואם את מצוותי תשמורו ". אומר רש"י הקדוש בלשונו הזהב: "אם בחוקותי תלכו –" שתהיו עמלים בתורה. וכבר אמרו רבותי ": (ל"ז נו) ''תלמוד תורה כנגד כולם "

תכלית האדם בעולם – עמל של תורה ומצוות. הראייה לכך " כִּי אָדָ ם לְעָמָ ל יולָּד" (איוב ה''ז), ובביאור המילה עמל כתב המלבי "ם" : ''העמל מציין יגיעת הנפש". כלומר, שהאדם לומד כדי להתייגע. ובאיזה תחום עליו לייגע את כוחותיו? מובא (סנהדרין צט ב), ": כשהוא אומר :'' לא יָמושׁ סֵפֶר הַ תּו רָ ה הַזֶּה מִ פִּ יך'' (יהושע א ח ), הוי אומר לעמל תורה נברא''. הסביר רבינו הרמח"ל ז"ל וְאָמְ נָם צָרִ יך שֶׁיּ ֵדַ ע הָאָדָ ם כִּי לא לִמְ נוחָ ה הוא בָּעו לָם הַזֶה, אֶלָא לְעָמָ ל וָט רַ ח... וכְדרך יו צְ אֵי הַצָבָא בְּ מַ עַרְ כו תֵ יהֶם, אֲשֶׁ ר אֲכִילָתָ ם בְּ חִ פָּזו ן, ושְׁ נָ תָ ם עֲרַ אי, וְעו מְ דִ ים תָּ מִ יד מוכָנִים לְעֵת קְ רָ ב, וְעַל זֶה נֶא מַ ר (איוב ה ז) , כִּי אָדָ ם לְעָמָ ל יולָּד'... וְעַל זֶה הַדֶּ רֶ ך אָמְ רו חז''ל: ''כָּך הִ יא דַ רְ כָּהּ שֶׁ ל תּו רָ ה - פַּת בַּמֶּלַח תּ אכַל ומַ יִם בַּמְּ שורָ ה תִּשׁ ְתּ ֶ ה וְעַל הָאָרֶ ץ תִּ ישַׁ ן", שֶׁ הוא כְּלַל הַהַ רְ חָ קָ ה בְּ תַ כְלִית מִ ן הַמְּ נוחו ת וְהָעִ דונים'' (מס''י פ''ט).

ממשיל הרמח''ל את התמסרותו של 'העובד' האמתי לזו של החייל בעת מלחמה, בשעה שכל צרכיו והרגשותיו אף החיוניים והכרחיים ביותר מתבטלים בפני צורכי המלחמה, שכן בהם תלויה הצלת נפשו! זו ההרגשה שצריכה להיות " - לבן תורה , " שכל צרכיו, קשייו וייסוריו בטלים בפני רצונו העז לרדת לעומק דברי התורה, מפני שבהם תלויה הצלחת נפשו בעולם הזה ובעולם הבא . ..

אומר רבי עקיבא איגר זצ"ל על הפסוק "שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב": נתאר לעצמנו אדם ההולך במדבר ומוצא הר של אבנים טובות. מה הוא עושה? ממלא את כיסיו. וכשהם מתמלאים, מוריד האיש את הכובע שלו וממלא גם אותו. בוודאי שגם את החליפה מנצל האיש לאגור בה אבנים טובות. האיש אמנם שמח וטוב לב על מה שהוא אסף, אך בו זמנית כואב לו על הכמות הגדולה שהשאיר אחריו ! כך צריך להרגיש אדם שלומד תורה, כיון שכל מילה שהוא לומד היא זכייה עצומה, אבל בכל זאת כואב הלב על מה שנשאר. יש נושאים רבים שעדיין לא הספיק לגעת בהם..."שש אנוכי על אמרתך כמצוא שלל רב – " הריהו כאותו אדם שמצא הרבה שלל ורוצה לקחת הכל אך אי אפשר ...

ומדוע קראה התורה לעמל התורה בלשון חוק (בחוקותי?) מסבירים המפרשים, שזה בא לומר לנו שלא מספיק ללמוד כדי לדעת, אלא גם כשלמדת ואתה יודע, עדיין יש מצווה לחזור שוב ושוב.

PDF Preview