אולם מיכאל השר הגדול שמלמד זכויות על ישראל, ילמד על כולם זכות, והוא יגלה שכל אחד מהם מבטל את רצונו באופן מלא בפני ה', והוא ממלא את תפקידו בנאמנות, הן אותם מתמידים אמתיים שממעטים מתורתם כדי להתגייס לצבא ישראל, והן אותם מתמידים אמתיים שממשיכים להתמיד בלימודם בישיבה. בעת ההיא כשמיכאל ילמד זכות, יתברר לכל אחד מישראל, שגם חבירו שאינו דומה לו ממלא את תפקידו בנאמנות, ותתבטל המחלקת העתיקה שבין עתניאל לבין יהושע.
לפי מה שהתבאר עד עתה ניתן להבין באור חדש את דברי התלמוד בענין משיח בן יוסף, וכדלקמן.
'הריגת' משיח בן יוסף ו'תחייתו'
וז"ל הסוגיה במסכת סוכה (דף נב,א:)
"תנו רבנן: משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו, אומר לו הקדוש ברוך הוא: שאל ממני דבר ואתן לך, שנאמר 'אֲסַׁ פְּרָּ ה אֶ ל חֹק 'ד[אָּ מַׁ ר אֵ לַׁי בְ נִי אַׁ תָּ ה] אֲנִי הַׁ יוֹם יְלִדְ תִ יךָ. שְ אַׁ ל מִ מֶ נִי וְאֶ תְ נָּה גוֹיִם נַׁחֲלָּתֶ ךָ'. וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג, אומר לפניו: רבונו של עולם, איני מבקש ממך אלא 'חיים'. אומר לו: 'חיים', עד שלא אמרת - כבר התנבא עליך דוד אביך שנאמר 'חַׁ יִים שָּ אַׁ ל מִ מְ ךָ נָּתַׁ תָּ ה לוֹ [אֹרֶ ךְ יָּמִ ים עוֹלָּם וָּעֶד ."]
יש שהבינו את דברי הסוגיה כפשוטם, כאילו משיח בן יוסף ח"ו נהרג ממש. אולם לפי מה שהתבאר, הרי שכוונת הסוגיה לרמז שהגאולה העתידה תהיה דומה לגאולה הראשונה, וגם בגאולה העתידה תהיה קבוצה שתמשיך את דרכם של עתניאל ותלמידיו מישיבת 'עיר התמרים'. קבוצה זו תגדיר עצמה בתור ממשיכה של 'משיח בן דויד', והיא תעסוק בתורה בלבד ולפי השקפתה היא תצליח להמית בהבל פיה את 'ארמילוס הרשע'. ד' מבקש ממנה שתתפלל לקיום הנבואות העתידיות, וכשהיא מתפללת עליהן מתברר לה שהבקשה של 'וְאֶ תְ נָּה גוֹיִם נַׁחֲלָּתֶ ךָ' כרוכה ביציאה מהישיבה והתגייסות לצבא ישראל – ואז היא נבהלת. מבחינתה, יציאה מהישיבה והתגייסות לצבא נחשבת לירידת מדרגה ששקולה למיתה. ומבחינתה, מי שעוסק במלחמות נקרא 'משיח בן יוסף' ונחשב ל'מת' ולמי ש'נהרג', וכפי שהתייחסו עתניאל ותלמידי 'ישיבת עיר התמרים' אל יהושע ואל צבאו. קבוצה תעדיף להישאר בין כתלי בית המדרש ואפילו שהדבר יהיה כרוך בעזיבת הארץ בידי הגויים, וזו מהות בקשתה – 'איני מבקש ממך אלא חיים'. וד' מבשר לה שהיא תוכל להישאר בהשקפתה (ב'איספקלריא' שלה) גם בבית המדרש בארץ ישראל, וכפי שהיתה קיימת כבר בעבר 'ישיבת עיר התמרים' בזמן שרוב ישראל התגייסו לצבא יהושע בן נון. ולא יגייסו את המתמידים האמיתיים בכפייה לצבא. ויהיו תלמידי חכמים אחרים שימשיכו את דרכו של יהושע בן נון ותלמידיו, ויתגייסו לצבא ויפעלו לקיום הבקשה של 'וְאֶ תְ נָּה גוֹיִם נַׁחֲלָּתֶ ךָ'.
ולפי מה שהתבאר מיכאל השר הגדול שמלמד זכויות על ישראל, ילמד על כולם זכות, והוא יגלה שכל אחד מבטל את רצונו באופן מלא בפני ה', והוא ממלא את תפקידו בנאמנות, הן אותם מתמידים שממעטים מלימודם ומתגייסים לצבא ישראל והן אותם שמתמידים באמת בלימודם בישיבה ומעדיפים להישאר בה. בעת ההיא כשמיכאל ילמד זכות, יתברר לכל אחד מישראל, שגם חבירו שאינו דומה לו ממלא את תפקידו בנאמנות, ותתבטל המחלקת העתיקה שבין עתניאל לבין יהושע.
וְלֹא יִּהְיֶה כְנַעֲנִּי עוֹד בְבֵית ד' צְבָ -אוֹת בַיּוֹם הַהוּא
מילות הסיום של נבואת זכריה הן "וְלֹא יִהְ יֶה כְנַׁעֲנִי עוֹד בְ בֵית ד' צְ בָּ -אוֹת בַׁיוֹם הַׁ הוּא". כזכור, התבאר לעיל, שכאשר יהושע ועתניאל מספרים בספריהם על כיבוש 'ירושלים' ועל כיבוש 'דביר', הם מרמזים לכיבוש 'בית ד' שבשמים'. וכל אחד מהם מצדיק את דרכו, ומרמז שהצד השני שבעם ישראל לא ממלא את רצון ד' בשלימות, ולכן הצד השני נמצא יחד עם 'היבוסי' בבית של ד' (='ירושלים' של מעלה). ולפי מה שהתבאר במאמר, נראה שזכריה מנבא שלעתיד לבוא תתבטל המחלקת שבין הצדדים השונים שבישראל, והם יראו שכל אחד מהצדדים ממלא את רצון ד' בשלימות, וממילא שני הצדדים נמצאים יחד לבדם בבית ד' שבשמים, בלא שיהיה שם 'כנעני'. – "לָּהֶ ם לְבַׁדָּ ם נִ תְ נָּה הָּ אָּ רֶ ץ וְלֹא עָּבַׁר זָּר בְ תוֹכָּם ."
