בהתחלת הפרשה (כה, ב) נאמר "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ .. וְשָבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'". מדברי הפסוק משתמע, שמיד בביאתם לארץ החלה שנת השמיטה, שהיא השנה השביעית, והדברים טעונים ביאור: כיצד ייתכן להגיע לשנה השביעית בלי שש השנים הקודמות?
ביאור הדברים הוא, ששני הדברים נכונים: אמנם בסדר הכרונולוגי, השנה השביעית באה לאחר שש השנים הקודמות, אבל, המטרה והתכלית של שש השנים היא ההגעה לשנה השביעית, וכבר מהרגע הראשון חשים ומרגישים את המטרה, שנת השמיטה.
[בדוגמת ששת ימי החול שבהם מתכונן האדם לשבת, וכשמוצא מאכל טוב וערב מכריז עליו שזה 'לכבוד שבת'].
התשובה ה'מלאה' לשאלה תהיה בימות המשיח, שכן לבני-ישראל יהיו שדות וכרמים ותידרש עבודה מרובה ב'שש שנות העבודה', ויחד עם זה בני-ישראל יהיו פנויים מעבודת האדמה ויעסקו בתורה כשנת השמיטה, שכן אלפי 'עובדים זרים' יבצעו עבורנו את העבודה...
