מפריע נוסף שיש להסירו על מנת שהלימוד יהיה בקדושה ובטהרה רמוז בפסוק בזכריה (ג, ד): "הסירו הבגדים הצואים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עווניך והלבש אותך מחלצות".
המגיד מדובנא משל על כך את המשל הבא: כפרי נסע לעיר על מנת לקנות לעצמו חליפה מפוארת אצל החייט הטוב ביותר במדינה. אותו חייט לא היה זקוק למדוד את הקונה על מנת להתאים לו חליפה, אלא הצליח בעיניו לאמוד את מידותיו מבלי לטעות. כשנכנס לחנות הביט עליו החייט סקר אותו מכף רגלו ועד קדקודו, ופסק: "מידה ארבעים ושתים. בא בערב ואכין לך חליפה מתאימה". המתין הכפרי בהתרגשות רבה לערב, מעולם לא מדד קודם לכן חליפה... סוף סוף הגיעה השעה המיוחדת, והוא נכנס אל החנות, נטל את החליפה מידי החייט ומהר למדוד אותה, אבל עד מהרה התברר לו לאכזבתו הרבה, כי החליפה צרה עליו. "מוזר" - הגיב החייט - "מעולם לא טעיתי, אך הפעם זה קרה... אל דאגה, אביא לך במהירות חליפה אחרת", והוא הושיט לו חליפה מהודרת במידה ארבעים וארבע. מדד הכפרי - והחליפה הייתה עדיין צרה... "קח ארבעים ושש" - מושיט החייט, ועדיין החליפה צר. ארבעים ושמונה? - עדיין צר. חמישים? חמישים ושתים?.. המידות טיפסו אבל כל החליפות היו צרות לגמרי. "תן לי לבדוק את זה" - אומר לבסוף החייט, כשגם חליפה במידה ששים ושמונה הייתה צרה - במידה כזו יכולים שני אנשים להיכנס...
הלך והציץ וגילה כי הכפרי מדד את החליפה על הבגדים הכפריים עשויי השק שלבש קודם לכן... "שוטה שכמוך" - גער בו - "וכי חליפת חתנים לובשים על שק? הורד נא את הבגדים המלוכלכים שעליך בתחילה, ואחר כך תראה כי החליפה הולמת את מידותיך בדיוק!:
"כי לא דבר רק הוא מכם" - התורה מלאה בחכמה ובקדושה, בשלוה ובאושר, ואם היא נראית בעיניכם כ'רק' ואתם אינכם מוצאים בה טעם ואינכם מרגישים את כל מעלותיה, הרי סיבת הדבר היא 'מכם' - אתם 'לובשים' את התורה והתפילה על העבירות המשולות לבגדים צואים, וכשתסירו אותם מעליהם תראו עד כמה התורה מקדשת ומרוממת. כיוצא בכך, אף תפילתו של האדם כשהיא נעשית בקדוש.
