ושבתה הארץ שבת לה'. פירש רש"י: לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית, עכ"ד. יש לפרש על פי הידוע מה שכתב באור החיים הק' (בראשית ב, ג), כי בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם אלא לעמוד ששה ימים, אלא שאחר כך ברא את יום השבת, ובו הוא משפיע כח לעולם לעמוד עוד ששה ימים, וכן על זה הדרך תמיד, עכ"ד.
והטעם שהשבת הוא קיום העולם, יתכן לומר משום שמצות שבת ניתנה כדי לקבוע בלבינו האמונה בחידוש העולם, וכבר כתבו הספרים הק', כי אמונה היא מלשון המשכה, שהוא ממשיך שפע חיות וקיום לכל העולם.
ובטעם מצות השמיטה כתבו גם כן הקדמונים, שהוא להשריש ולקבוע בלב האמונה, כי לה' הארץ ומלואה. ולפי זה יש לחדש ולומר, שכמו כן בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם אלא לעמוד ששה שנים, אלא שעל ידי מצות השמיטה, נמשך לעולם חיות וקיום לעוד ששה שנים. וזהו שפירש רש"י: שבת לה', כשם שנאמר בשבת בראשית. שהוא דומה ממש לשבת בראשית, שנותן כח בעולם לעמוד ולהתקיים הלאה.
(עטרת יהושע בהר, עמוד קצד.)
