Letter 21
מנחם מענדל שניאורסאהן
ליובאוויטש
770 איסטערן פארקוויי
ברוקלין, נ.י.
ב"ה, י' אור ליום ו' אלול, ה'תשכ"ה
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
הוו"ח אי"א נו"ן עוסק בצ"צ כו'
מו"ה מרדכי צבי שי'
מאשר הנני קבלת מכתבו מיום ח' אלול הקודם.
ומענין ימים אלו ימי רצון, התגלות והמשכת רחמים רבים, י"ג מדות הרחמים,
ובלשון רבנו הזקן: ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מר"ח אלול ואילך, (ולפני זה) כנגד י"ב שבטים ושבט לוי הכולל כולם,
שמזה מובן שהמשכה האמורה באה לבני ישראל כמו שהם חלוקים לשבטים ולא כמו שנכללים עדיין בשלשת אבות, ז.א. בעבודתו הפרטית של כאו"א ובעניניו הפרטים,
ומבואר במ"א ומובן, אשר ההתעוררות לרחם על הרחוק יותר ולרחם גם בנוגע לפרטים – צריכה לבוא ממקור נעלה יותר – י"ג מדות הרחמים שאינן חוזרות ריקם.
ובדרך אפשר יש להוסיף בזה, מיוסד על דברי אדה"ז "שבט לוי הכולל כולם" – שנקרא כן ע"ש ילווה אישי אלי –
שבעבודה הוא, אשר ע"י ש"כולל כולם", שבכל אחד ואחד יהי' ילווה אישי (אין איש אלא הקב"ה) אלי (המשכת וגילוי י"ג מדות הרחמים: ה' ה' א-ל גו') יפעול זה – אני לדודי (אתעדל"ת), שכאו"א יהי' במדריגת לוי – שינדבו רוחו לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו
וכפס"ד המורה הגדול הוא הרמב"ם בידו החזקה: לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו כו' ה"ז נתקדש קדש קדשים כו',
וע"י אני לדודי – נעשה ודודי לי (אחדל"ע), כדברי הרמב"ם שם ש"יהי' ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים".
בברכת כתיבה וחתימה טובה
.. והקודמיו. והפ"נ יקראו עה"צ.
בנוגע להתלמיד הזרוק לגיור - יברר אצל רב הפס"ד בזה.
ימים אלו..התגלות..י"ג מדה"ר!
להעיר שאמירת י"ג מדה"ר בפעם הראשונה - הייתה ביום עלות משה ההרה (תשא לד, ד-ז) בר"ח אלול (פדר"א פמ"ו. הובא להלכה בטור או"ח רס"ת קפ"א). וצע"ק דמפורש בכתוב (שם) דעלה להר למחרת אמירת פסל לך. וי"ל דשני ימי ר"ח באלול. וראה סה"ד, וש"ג.
ימי רצון: ראה פרש"י עה"ת עקב ט, יח.
ימי רצון כו' י"ג מדות הרחמים: שאינן מתגלין אלא בהיות למעלה עת רצון דוקא (סידור, שער האלול). ובלשון רבנו: לקו"ת ר"פ עקב (יד, א).
ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מר"ח: בכמה ביכלאך: ולכן יש נוהגים לומר סליחות מר"ח.
אמורת סליחות: גילה הקב"ה..בפסוק ויעבור ה' גו' (סדר אלי' זוטא ספכ"ג).
חלוקים לשבטים: ראה תו"א כד, א.
בעבודתו הפרטית: ראה תו"א נה,א.
שאינן חוזרות: ר"ה יז, ב. ובזח"ג (קמז,א): י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכולא. ועיין תשובת ו' האי גאון (בס' הפרדס להרמ"ק שי"א בתפלתו).
שבכל אחד אחד כו': ראה תרגום יונתן ויצא (כס, לד). ב"ר פע"א,ד.
אין איש: סוטה מב,ב.
אני לדודי.. ודודי לי: ר"ת אלול (אבודרהם תפלת ר"ה. פע"ח ש' ר"ת פ"א).
בידו החזקה: סוף הל' שמיטה ויובל.
גילוי..מעלה:
סידור שער הל"ג בעומר סד"ה אתה הצבת.
כל עמל..נס"ו: אגה"ק סי' כח. עיין שם.
עמל..נפשו: ראה משלי טז, כז. ישעי' נג, יא. סנה' צס, ב.
לעמל (שלו): ראה סנה' (שם): כל אדם לעמל כו' כולהו גופי דרופתקי נינהו כו'. ד"ה אר"א אדם לעמל, תרפ"ט. וכמאמר הבעש"ט: מגילת י"ט כסלו ע"ט, וראה ג"כ בית רבי (ח"א ע' קכט).
שני אור: ואין אור אלא תורה (תענית ז, ב).
בתורת הנגלה ובתורת הנסתר: להעיר מסנה' (שם): תורתו עומלת לו במק"א (למסור לו טעמי תורה וסתרי". פרש"י שבעין יעקב. ובחדא"ג "שמגלין לו רזי תורה"). ולהעיר משו"ת צפע"נ (להגאון הרגצ'ובי) - ווארשא - ח"א ס"ו.
הכלל (והדין): ראה נדה (סא, ב) תוד"ה שוע בסופו. שבועות כ, ב. ועוד.
קישור..ויחודם: ראה קונטרס עץ החיים פט"ו.
הימים האלו: לב דוד פכ"ט. (ע"פ מש"כ הרמ"ז בס" תיקון שובבים). וראה משנה ספ"ג דגימין. שו"ת הר"י אירגס (בסו"ס מבוא פתחים) ס"ה בארוכה.
נס"ו: אין לו הפסק עולמית (עירובין נד, א).
קוב"ה וגליא: זח"ג עג, א. וראה לקו"ת נצבים מו, א. ובכ"ם.
סתים וגליא דישראל: נפש האלקית וגוף ונה"ב; פנימיות וחיצוניות דנפה"א. תלוים זב"ז: להעיר מהל ת"ת לרבנו הזקן פ"א סוס"ד.
סתים וגליא דקוב"ה: וכנוסח הברכות: ברוך אתה (ל' נוכח, גליא) כו' אשר קדשנו (ל' נסתר) - ראה אבודרהם (סדר שחרית) הרשב"א (לברכות מ, ב בעין יעקב). לקו"ת מסעי צא, ב. ועוד.
הבריאה..נשמתה: ראה ברכות (יא).
חליא.. דמהימנותא: זמ"ב (קסא, א).
וידעת..עוד: דברים ד, לט. נת בסהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה". ועפ"ז מבאר דעת הרמב"ם בסהמ"צ מ"ע ב. עיי"ש.
