Letter 31

מנחם מענדל שניאורסאהן
ליובאוויטש
770 איסטערן פאַרקוויי
ברוקלין, נ.י.

ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
פ" תקחו את תרומתי,
ראשון דר"ח אדר, ה"תשל"ה.
ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"ן עוסק בצ"צ כו'
מו"ה מרדכי צבי שי"

שלום וברכה!

המכתב נתקבל ות"ח. וכן הפ"נ.

ובעמדנו בר"ח אדר, ומיוסד על מאמר חז"ל אין מזרזין אלא המזורזין - הזמן גרמא לזרז על כל הענינים השייכים לימי הפורים הבעל"ט לפרטיהם, ובמיוחד - בחלק השייך לחינוך, ובסגנון חז"ל - שהגדולים מוזהרים על הקטנים, כולל ג"כ - ההשפעה על הזולת והסביבה הקרובה והרחוקה לקיים ולעשות במילואם ובשלימותם כל עניני פורים בימי הפורים, אשר כ"ז דורש זמן והכנה ופעולה - עכ"פ מתחיל מראש החודש, וכמפורש השייכות וקשר דפורים להימים שלפניהם ועד לראש החודש - במקרא מלא שדבר הכתוב: והחודש אשר נהפך להס גו' לשמחה גו' ליום טוב (לא - ובחודש) - כל החודש.

והרי מענינים העקריים דפורים הוא קירוב הלבבות - לבבות דכל בנ"י, דאיש ורעהו, דעשיר ואביון ועד לכל הפושט יד וכו", ומודגש זה בקביעות דשנה זו די"ד באדר חל ביום שהוכפל בו כי טוב - טוב לשמים ולבריות גם יחד, וכידוע פי' השם בריות - שזהו כולל גם ואף הרחוקים כו' שלכן נקראים בשם בריות בעלמא.

ויה"ר אשר יעשה כאו"א מאתנו בתוככי כלל בנ"י בכל האמור ומתוך שמחה, ובפרט שבכלל נצטווינו משנכנס אדר - להרבות בשמחה. וכיוון שציווי זה (כשאר ציוויי התורה) הוא גם לשון הבטחה - תהיי השמחה בריבוי והטוב בריבוי והשלום בריבוי - כי בכל הדברים הבלתי רצויים יקויים ונהפוך הוא גו" ויהי" אך טוב לישראל - בטוב הנראה והנגלה. וכמו שליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר (בכל הפירושים) בימים ההם בזמן הזה - כן תהי לנו.

בברכה
בברכה להצלחה ולבשו"ט/חייק

מקורות והערות:

יום..טוב: וראה פרש"י עה"ת (בראשית א, ז) דמשלים גם העבר. - והוא ע"פ ב"ר פ"ד, ו (ומקשה על דחז"ל דבפסחים נד, א). ז"ח ט,א. שהוכפל בו כי טוב: ראה קדושין מ,א. פיה"מ להרמב"ם פאה במחלתה. אוה"ת בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א קנז, א"קסא ואילך). מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע" יח. מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. תקחו את תרומתי: זו תרומת שקלים (ירוש' ריש שקלים) ושקלים אלה קדמו (ובטלו) לשקלי המן (מגילה יג, סע"ב). וראה אור תורה להה"מ תרומה (נת" באוה"ת להצ"צ). ראשון דר"ח אדר: ערב דאחד באדר משמעין ומכריזין על השקלים (שקלים בתחלתה ובמפרשים. וראה חדא"ג מגילה שם). ה"תשל"ה: שראשה (דהשנה) הוא ג"כ ביום השלישי וכן פורים (ויט" כסלו). אין.. המזורזין: במדב"ר פ"ז, ו. וראה מכות כג,א. ובסגנון חז"ל: יבמות קיד, א. ובכ"מ. הקרובה והרחוקה: להעיר אשר דוקא בנוגע לפורים מודגש: הקרובים והרחוקים ( ,כ). והחודש ..(לא - ובחודש): אסתר ט, כב. ראב"ע שם. כל החדש: מתחיל מר"ח (ירוש ריש מגלה). והכי נהוג (רמ"א או"ח סוסתרפ"ח) - אלא שבנוגע למקרא מגלה בלבד ולא יעבור טו בו. קירוב הלבבות: היפך הקטרוג ד"מפוזר ומפורד" וביטולו ע"י כנוס את כל היהודים גו' ומצות משלוח מנות וכו" - ראה מנות הלוי (למהר"ש אלקבץ). לכל הפושט יד: ירוש" מגלה פ"א, ה"ד (הובא בפוסקים). וראה לקוטי לוי"צ אגרות (ע רסז) דבפורים השתוות והתחברות גדול וקטן. וכידוע.. בעלמא: תניא פ" לב. ומתוך שמחה: להעיר מפי" הבעש"ט בהנהו תרי בדחי (כתר ש"ט - ח,ג. לו, א. נה, א). משנכנס.. בשמחה: מג"א סתרפ"ו סק"ה (מתענית כט,א). וראה שו"ת חת"ס או"ח סק"ס. נימוקי או"ח לסתרפ"ו. כשאר ציוויי התורה: עיין תו"א ס"פ תשא. השמחה.. והשלום בריבוי: ראה אסתר רבה בסופו. ונהפוך הוא: שג"ז ענין עקרי בפורים - ב פור דגם פור דהמן נהפך לטוב (אך בגורל, תרכ"ו). וראה פע"ח שער הפורים פ"ו ומשנת חסידים מס' אדר פ"ז מ"ה-ו דאסתר הזכירה הוי" כסדרה להפוך הוית הדין המהופכת. אך טוב לישראל: תהלים עג,א. הייתה..ויקר: אסתר ח, טז. בכל הפירושים: ע"ד החסידות - ראה שערי אורה בסופו. אוה"ת עה"פ.