(For the questions, please see back page)
1) The Shu”t Halachos Ketanos (Vol. 1, siman 227) asks this question. He asks further: The Gemara in Sanhedrin (92b) says that in the future Hashem will create for tzadikim wings just like eagles and they will be able to fly over water, if so, why didn’t he create man like this from day one?
He answers: To make it more difficult for man to sin, and so that man can be rewarded with sechar pasius (reward for the steps taken when going to perform a mitzvah).
Something to think about when thinking about whether you should walk, or simply drive to shul!
The Halachos Ketanos adds: Whilst one is walking on the way to carry out a sin, he will have time to contemplate what he is doing, and if it is really correct. If one would fly, he would sin immediately and it would be too late, but now that one must walk, he has more time to think about the consequences of his actions.
The Zohar HaChodosh (Bereishis pg. 18) writes: On Rosh Hashanah the entire world is judged, and both the guf and neshomah of a person are judged, and all the acts one did that year are assessed. The Zohar continues: “Even the steps of a person are counted and assessed on that day, like it says in the pasuk, וכל צעדי יספור – all ones’ steps are counted.”
R’ Chaim Palagi in his sefer Chaim U’Mazon explains: Really man should have been created with wings, however, if that would have been the case then as soon as he thought about sinning, he would fly and carry out the sin. However, now that one must walk, he has time to think and have regret about his actions. Since Hashem specifically made it that man must walk to give him time to think about his actions, if one doesn’t do so he is going to be held accountable. Whilst one is walking to sin, he should be thinking that Hashem specifically made him this way, so he has time to think about his actions, if one doesn’t do this and continues to sin, he is going to be punished for every single step that he took and didn’t think. This is what the Zohar means: “That even the steps of a person are counted and assessed on that day”.
2) i) Sometimes if a man’s wife is against him, it is beneficial. For example, if a husband spends money carelessly, if his wife would be the same then the house would fall apart and there would be no money left. Therefore, in such a case, if the woman is a careful spender not like her husband, this will save the house and save the marriage, as they will end up having some money left. This is what the Gemara means: זכה עזרתו - if he merits, she will help him out and be supportive and do the same thing he wants, לא זכה כנגדו - if he doesn’t merit, i.e. he spends carelessly, then his wife will oppose him and go against what he wants, and they will merit to have some money left. (Chasam Sofar, Toras Moshe, Chayei Sarah, pg. 84)
With this we can explain the Gemara in Ta’anis (8a). The Gemara says: “When rain falls, even a perutah (money) in the purse is blessed”. The question is, many times rain falls, and we don’t see this berachah? Based on the above we can explain: Sometimes a husband or wife spends carelessly, and they waste money; however, now that it is raining and no one can go out, less money is spent, and the berachah is that there is still money remaining in the purse.
ii) The Gemara in Eruvin (41b) says that if one has a bad wife, he won’t need to see the face of gehenom. Therefore, if one has sinned and Hashem wants to purify him and clean him from sin, out of great mercy He will arrange for him a bad wife, and through this he will merit Oilam HaBah. What better blessing could one have.
With this we can understand what we say in Eishes Chayil, גמלתהו טוב ולא רע. This phrase seems to be repetitive, as if a woman is “good”, then surely, we know “she isn’t bad”? Based on the above, however, we can explain that sometimes a bad wife is also good, therefore, in Eishes Chayil we are saying, a wife who does good for us by being good, and not that the good she does to us is by being bad. (Tikun Moshe, R’ Moshe Polack zt”l, talmid of the Kesav Sofer, Inyonei Nisuin, pg. 90)
iii) Sometimes a wife shouts at her husband and stops him doing aveiros, or she shouts to encourage him to do mitzvos better, in such a case she is against him, but she is helping.
3) The Alshich HaKadosh asks this question. The Tiferes Shlomah offers an amazing answer. The Gemara in Shabbos (30b) teaches that after Dovid HaMelech found out that he was destined to die on Shabbos, he spent the entire Shabbos learning as Torah protects and saves a person. The Tiferes Shlomah says that Adam HaRishon tried to do the same thing. After eating from the Eitz HaDaas, Adam knew that he was now destined to die, therefore, he spent the entire day learning, and when it says he went to hide, it means he hid inside the Torah.
4) בפרשתן ב' ויפל ה 'אלק ים תרדמה על האדם וישן איתא בגמ ' סנהדרין ל''ט ע''א אמר ליה כופר לרבן גמליאל אלהיכם גנב הוא , דכתיב ויפל ה ' אלק ים תרדמה על האדם וישן ,אמרה ליה ברתיה שבקיה דאנא מהדריה ליה וכו 'ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטלו ממנו צלע אחת ,ונתנו לו שפחה לשמשו. יש להקשות : הרי מבואר בגמ 'ב''מ ס''א ע''ב שגניבה אסור אפילו אם מחזיר כפל ,א''כ מה זה מתרץ שבגלל שנתן לו שפחה לשמשו לכן ליכא איסור גזילה ,כך הקשה בהגהות יעב''ץ סנהדרין ל ''ט ע''א במהדורת וגשל ,וכן באהבת איתן על העיון יעקב סנהדרין ל''ט ע''א ,וכן הקשה בילקוט הגרשוני כללים אות ג ,'וכן במרגלית הים סנהדרין ל''ט ע''א מעדני אשר: צריך לבאר כוונת קושיית האחרונים ,דע''פ האמת הכל של הקב''ה ולא שייך גזל ואינו מתחיל קושיא כלל ,עיין עיון יעקב סנהדרין ל''ט ע ''א ,אלא הכונה דאם רצה לתרץ הגמ ' לגוי שלא יהא גזל לפי שיטתו, עדיין אינו מתורץ ,דהא מ''מ איכא גזל אפילו שקיבל כפל טובה . איכא כמה תרוצים א. הא דאסור לגזול על מנת לשלם זה רק כשמצערו בנתיים , אבל אם ישן ולא הרגיש את הצער מותר ,לפי הנ''ל אתי שפיר דכיון דאדם ישן ולא הרגיש ליכא איסור ,כך תירץ בהגהות יעב ''ץ סנהדרין ל''ט ע''א . ובשפת אמת תענית כ''א כתב נמי יסוד זה דהיכא דהשני אינו יודע ואין לו צער ליכא האיסור של לגנוב ע''מ לשלם . מעדני אשר: וביסוד הנ''ל יש ליישב מה שקשה על מה שכתב המשנה ברורה אור''ח סימן א ' ס''ק ג 'דמי שחבירו הכין מים לנטילת שחרית אם ברור לו שיחזיר לו מותר ,וקשה הרי אסור לגנוב ע''מ לשלם ,לפי הנ''ל א ''ש דכיון שחבירו יושן ואינו מצטער מותר . וביסוד זה מיישבים האחרונים: הא דאמר רבא בגמ 'ב''ב ט ''ז ע''א על הא דכתיב באיוב כ''ט י ''ג ברכת אובד עלי תבא ,מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן ,איך היה מותר לעשות כן למ''ד שהיה יהודי בודאי קשה ,אלא אפילו למ''ד שהיה נכרי קשה איך היה מותר לעשות כן ,הא מצוה בגזל וזה נמי בכלל גזל ,כך הקשה התורת חיים שם ,וכן ביד רמ ''ה שם ,וכן ברש''ש שם ותירץ בהגהות בנא'''ר דווקא בגדולים שיש להם צער בזמן שנוטלים את זה מהם ,ואיוב היה לוקח מיתומים קטנים שאין להם דעת . ב. הא דאסור לגנוב על מנת לשלם כפל דווקא באדם שאין לו איך להחזיר ,הילכך אסור משום דילמא לא ימצא לשלם אפילו את הקרן ,אבל בגברא דאית ליה ומתכוין לטובת הנגזל מותר , לפי הנ''ל אתי שפיר דלגבי הקב''ה שבודאי יחזיר ליכא איסורא ,כך תירץ היעב''ץ סנהדרין ל ''ט ע''א . ג. ע''פ מה שכתב הש''ך חו''מ סימן שנ''ט ס''ק ג 'דאם מזכה לו ע''י אחר מיד לאו גניבה מקרי , כיון שהאחר יודע מזה ,ובכהאי גוונא מותר לגזול על מנת לשם דבר יפה ממנו ,א''כ הכי נמי יש לומר דהמלאכים שהיו בגן עדן ידעו מזה ,לכן לא מקרי גניבה ,כך תירץ בילקוט הגרשוני אות ג .'
