בעניין שֵׁם מ''ב הק' היוצא ממעשה הבריאה.

בדרך של סרסהו ודרשהו אל תקרי צבאם אלא צא-בם. צ"א בגימטרי'ה הוא שם אדנ"י ושם הוי"ה ביחד, וכוחם ברחמים. ב"ם הוא שם מ"ב הק' היוצא מאותיות בראשית ועד ב' של ובהו בחילוף אותיות, וכוחו בגבורה, והוא המעלה את הנפש מעשיה ליצירה, והוא סוד של מעשה בראשית שכן מ"ב הם ראשי תיבות מעשה בראשית.

וכן נרמז שֵׁם מ"ב בפסוק נֹטָה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה. (איוב כו,ז'). בל"י בגימטרי' מ"ב, הוא שם מ"ב הק', ראשי תיבות של אנא בכח וגו', מ"ה הוא שם הק' של עולם היצירה, מ"ה. וכאומרו תֹּלֶה אֶרֶץ עַל שני השמות הק' מ"ב ומ"ה.

^^^^

בעניין שֵׁם מ"ב הק' היוצא ממעשה הבריאה.

מובא בספר שרשי השמות להרמ"ז (ר' משה זַכּוּתָּא) כיצד שֵׁם מ"ב הק' (אבגית"ץ וכו') יוצא ממעשה הבריאה.

מצרפים את התיבות של שני הפסוקים הראשונים זו לזו, ומחלקים מחדש לשבע תיבות, שש אותיות בכל תיבה. כזה:

בְּרֵאשִׁיתִבָּרָאאֱלֹהִיםאֶתהַשָּׁמַיִםוְאֵת הָאֶרֶץוְהָאָרֶץהָיְתָהתְהוּוָבֿ(הוּ)

ומחלקים מחדש לשבע תיבות, שש אותיות בכל תיבה. כזה: וּלְכֹלֹהַיָּ דהַחֲזָקָה וּלְכֹלֹהַמּ וֹרָאהַגָּד וְלֹאֲשֶׁרְעָ שֶׁהמֹשֶׁהלְ עֵינֵיכָּל יִשְׂרָאֵל)

ובחילוף אותיות יתקבל שם קדוש כנגד כל תיבה, כזה:

אבגיתץ קרעשטן נגדיכש בטרצתג חקבטנע יגלפזק שקוצית

והוא שם קדוש בן מ"ב אותיות ועליו יסד ר' נחוניא בן הקנה את תפילתו "אנא בכח" לפי ר"ת של אבגיתץ וכו'.

וכוחו רב בהודאה, וכן פירש רשב"י בתיקוני הזהר תיקון ד' על הפסוק אבוא ב"ם אודה יה.

ועוד מובא בספר שרשי השמות להרמ"ז: כמו כן יוצאים המ"ב אותיות בשם הק' ממ"ב אותיות של סיום ספר התורה.

וכנ"ל: מצרפים את התיבות של הפסוק האחרון בחומש דברים, זו לזו, וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל [יִשְׂרָאֵל],

וּלְכֹלֹהַיָּד הַחֲזָקָהוּלְכֹלֹהַמּוֹרָאהַגָּדוֹלאֲשֶׁרְעָשָׂהמֹשֶׁהלְעֵינֵיכָּל

ובחילוף אותיות יתקבל שם מ"ב הקדוש כנגד כל תיבה, כזה:

אבגיתץ קרעשטן נגדיכש בטרצתג חקבטנע יגלפזק שקוצית

הנה כי כן, רמוזים השמות הק' בבריאת העולם, בתחילתה ובסיומה של התורה, לומר לך שאין מקום אשר פנוי מן השכינה, וכלשון הזה"ק לית אתר פנוי מיניה. וכל פרט ופרט בבריאה אומר כבוד ה'. וזה שכתוב בראשית ברא אלה-ים.

כפסוק [ישעיהו מ, כו'] שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָּרָא אֵלֶּה וכמובא בתיקונים, תיקון מ"ט: סרסהו ודרשהו מי ברא אלה היינו ברא אלהים

ובשימת לב המלה ישראל שחותמת את התורה, אינה כלולה בשם מ"ב הק' כי היא קדושה בפני עצמה, כי שם ה' נקרא בה, והשם מ"ב הק' בא לפאר ולרומם את קוב"ה ואורייתא וישראל להיות אחד.

ועל ידי כך המלה ישראל מצטרפת לתחילתה של התורה, כעין:

ישראל בראשית ברא אלקים

ויכוון למדרש [ויקרא רבה לו,ד] אָמַר ר' בֶּרֶכְיָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה.

ובשימת לב, תְּבוּאָתה כתוב עם "ה", לומר לך על דרך הרמז:

אימתי ישראל הם קֹדֶשׁ, כאשר מתקיים בהם: רֵאשִׁית תְּבוּאָתה, קרי אלהים במעשה הבריאה, לרמוז על כך