בראשית

פרשת בראשית מתארת את בריאת העולם, כאשר בתחילה אדם היה בגן עדן, וכאשר הוא ואשתו חוה אכלו באיסור מעץ הדעת, גורשו מגן עדן, והם והאדמה נתקללו. לאחר מכן מתאר הכתוב את התרבות בני האדם ואת השתלשלות הדורות מאדם ועד נח במשך 1556 שנה שאז היה נח בן חמש מאות, הפרשה מסיימת בכך שבני האדם השחיתו את דרכם, והקב"ה רצה למחותם מעל פני האדמה, ונח מצא חן בעיני ד'.

וכתב הרמב"ם (תחילת הלכות עבודה זרה) בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול, ונבערה עצת חכמי אותו הדור, ואנוש עצמו מן הטועים היה, ומבאר שם שטעותם הראשונה היתה שחשבו שרצון ד' לעבוד לכוכבים ומזלות, וזהו כבוד הבורא, אלא שאחר שארכו הימים עמדו בבני האדם נביאי שקר ואמרו שהבורא ציוה לעבוד לכוכב מסוים, ועשו פסלים בצורתו, ועבדו לפסלים, וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו, ורק יחידים כגון חנוך ומתושלח נח שם ועבר זכרו את הבורא, ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו.

התורה לא מאריכה בסיפור מה היה באותם 1556 שנה, כיון שהתורה לא מביאה אלא דברים שיש בהם לימוד לדורות, מלבד זאת ראוי לציין שמכל אותם אנשים שחיו באותה תקופה מצאצאי קין ושת, לא נשאר בעולם כלום מלבד נח ומשפחתו, שהרי כולם מתו במבול.

בריאת העולם

הקב"ה ברא את העולם בשבעה ימים. ביום הראשון נבראו שמים וארץ והאור, והקב"ה הפריד בין האור ובין החושך. ביום השני נברא הרקיע והופרדו המים התחתונים מהעליונים. ביום השלישי נקוו המים לים ונראתה היבשה, ונבראו הדשאים העשבים והעצים. ביום הרביעי נבראו המאורות. ביום החמישי נבראו הדגים החיות והעופות. בשישי נבראו הבהמות רמש האדמה והאדם. הקב"ה שבת ביום השביעי ובירך וקידש אותו.

בריאת האדם וחוה בגן עדן

הקב"ה ברא את האדם מהעפר ונפח באפיו נשמת חיים. עלה אד מן הארץ והשקה את האדמה. הקב"ה ברא גן בעדן, וברא בו עצים נחמדים למראה וטובים למאכל, ונהר יוצא מהגן להשקות את הגן ומשם הוא נפרד לד' ראשים: פישון גיחון חידקל ופרת. הקב"ה הניח את האדם בגן עדן לעבדה ולשמרה, וציווה עליו לאכול מכל עץ הגן מלבד מעץ הדעת, כי ביום שיאכל ממנו הוא ימות. הקב"ה הביא את כל בעלי החיים לאדם לקרוא להם שמות, ואח"כ ברא לאדם אשה ע"י לקיחת אחת מצלעותיו. הקב"ה בירך אותם שיפרו וירבו, ונתן להם את השליטה בבעלי החיים, והתיר באכילה את הצומח לאנשים ולבהמות.

חטא אדם הראשון ועונשו

הנחש פיתה את האשה לאכול מעץ הדעת, היא אכלה ונתנה גם לאדם שיאכל, ואז הבינו כי הם ערומים ועשו להם חגורות מעלה תאנה. הקב"ה העניש את הנחש שיהיה ארור יאכל עפר וילך על גחון ויהיה איבה בינו לבין האדם, האשה נענשה בצער הריון ולידה ובתשוקתה אל בעלה ושהוא ימשול בה, והאדם נענש בצער הפרנסה, וכן נגזרה עליהם מיתה, האדם גורש מגן עדן פן יאכל מעץ החיים ויחיה לעולם.

קין והבל

חוה ילדה את קין והבל, שניהם הביאו מנחה, מנחת הבל התקבלה ושל קין לא, הקב"ה אמר לקין שהוא יכול לחזור בתשובה, קין הרג את הבל, ונענש שהאדמה לא תתן לו את כוחה ויהיה נע ונד בארץ, וניתן לו אות שלא יהרגוהו. הכתוב מונה את צאצאי קין ומעשיהם.

עשרת הדורות מאדם ועד נח

אדם הוליד את שת, המשך הדורות הוא: אנוש קינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך נח. נח נקרא על שם שינחמם מקללת האדמה, וכשהיה בן 500 נולדו לו שם חם ויפת.

רבוי בני האדם וחטאיהם

בני האדם רבו על פני האדמה וחטאו, הקב"ה ניחם על הבריאה ורצה למחותם מעל פני האדמה, ונח מצא חן בעיני השם.