4) בפרשתן ב' ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם וישן

4) בפרשתן ב' ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם וישן

איתא בגמ' סנהדרין ל''ט ע''א אמר ליה כופר לרבן גמליאל אלהיכם גנב הוא, דכתיב ויפל ה' אלקים תרדמה על האדם וישן, אמרה ליה ברתיה שבקיה דאנא מהדריה ליה וכו' ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטלו ממנו צלע אחת, ונתנו לו שפחה לשמשו.

יש להקשות: הרי מבואר בגמ' ב''מ ס''א ע''ב שגניבה אסור אפילו אם מחזיר כפל, א''כ מה זה מתרץ שבגלל שנתן לו שפחה לשמשו לכן ליכא איסור גזילה, כך הקשה בהגהות יעב''ץ סנהדרין ל''ט ע''א במהדורת וגשל, וכן באהבת איתן על העיון יעקב סנהדרין ל''ט ע''א, וכן הקשה בילקוט הגרשוני כללים אות ג', וכן במרגלית הים סנהדרין ל''ט ע''א.

מעדני אשר: צריך לבאר כוונת קושיית האחרונים, דע''פ האמת הכל של הקב''ה ולא שייך גזל ואינו מתחיל קושיא כלל, עיין עיון יעקב סנהדרין ל''ט ע''א, אלא הכונה דאם רצה לתרץ הגמ' לגוי שלא יהא גזל לפי שיטתו, עדיין אינו מתורץ, דהא מ''מ איכא גזל אפילו שקיבל כפל טובה.

איכא כמה תרוצים:

א. הא דאסור לגזול על מנת לשלם זה רק כשמצערו בנתיים, אבל אם ישן ולא הרגיש את הצער מותר, לפי הנ''ל אתי שפיר דכיון דאדם ישן ולא הרגיש ליכא איסור, כך תירץ בהגהות יעב''ץ סנהדרין ל''ט ע''א.

ובשפת אמת תענית כ''א כתב נמי יסוד זה דהיכא דהשני אינו יודע ואין לו צער ליכא האיסור של לגנוב ע''מ לשלם.

מעדני אשר: וביסוד הנ''ל יש ליישב מה שקשה על מה שכתב המשנה ברורה אור''ח סימן א' ס''ק ג' דמי שחבירו הכין מים לנטילת שחרית אם ברור לו שיחזיר לו מותר, וקשה הרי אסור לגנוב ע''מ לשלם, לפי הנ''ל א''ש דכיון שחבירו יושן ואינו מצטער מותר.

וביסוד זה מיישבים האחרונים: הא דאמר רבא בגמ' ב''ב ט''ז ע''א על הא דכתיב באיוב כ''ט י''ג ברכת אובד עלי תבא, מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן, איך היה מותר לעשות כן למ''ד שהיה יהודי בודאי קשה, אלא אפילו למ''ד שהיה נכרי קשה איך היה מותר לעשות כן, הא מצוה בגזל וזה נמי בכלל גזל, כך הקשה התורת חיים שם, וכן ביד רמ''ה שם, וכן ברש''ש שם ותירץ בהגהות בנא''ר דווקא בגדולים שיש להם צער בזמן שנוטלים את זה מהם, ואיוב היה לוקח מיתומים קטנים שאין להם דעת.

ב. הא דאסור לגנוב על מנת לשלם כפל דווקא באדם שאין לו איך להחזיר, הילכך אסור משום דילמא לא ימצא לשלם אפילו את הקרן, אבל בגברא דאית ליה ומתכוין לטובת הנגזל מותר, לפי הנ''ל אתי שפיר דלגבי הקב''ה שבודאי יחזיר ליכא איסורא, כך תירץ היעב''ץ סנהדרין ל''ט ע''א.

ג. ע''פ מה שכתב הש''ך חו''מ סימן שנ''ט ס''ק ג' דאם מזכה לו ע''י אחר מיד לאו גניבה מקרי, כיון שהאחר יודע מזה, ובכהאי גוונא מותר לגזול על מנת לשם דבר יפה ממנו, א''כ הכי נמי יש לומר דהמלאכים שהיו בגן עדן ידעו מזה, לכן לא מקרי גניבה, כך תירץ בילקוט הגרשוני אות ג'.