דיני קדימה בהלוואה ושאר טובות
ישראל ועכו"ם- ישראל קודם לכנעני אם לשניהם שווים בענין המשכונות או הבטחונות, ואפי' אם הכנעני נותן ריבית והישראל בחינם, (ואם יש בזה רווח מרובה יש בזה מחלוקת), ואין חילוק אם הלוה עני או עשיר הצריך את ההלוואה לפרנסתו, אמנם מי שעיקר פרנסתו הוא מריבית כנעני חייו קודמים, אא"כ הישראל הוא עני הצריך לחם. ואם הכנעני הגיע קודם מותר להלוותו בריבית אם אינו יודע שיבוא גם ישראל ללוות. ודין קדימה לישראל הוא גם במכירה או בקניה או בשכירות אם התועלת משניהם שוה, או אפי' אם הישראל יקר קצת יותר, אמנם כנעני הבא לשכור חפץ אפי' בסכום מועט הוא קודם לישראל בחינם, אא"כ הישראל עני ונצרך לכלי כדי להשתכר ולהשיב נפשו.
איש ואשה- איש קודם לאשה, אמנם אם שניהם עניים האשה קודמת לאיש, אא"כ האיש הוא קרובו, ואם ע"י מניעת ההלואה יכולים לבוא לידי סכנת נפשות האיש קודם.
קדימת עני ובן עירו וקרובו- העני קודם לעשיר אם העני בטוח אצלו או שנותן לו משכון, ואפי' אם העשיר הוא קרובו ודר בעירו והעני לא. ובשני עניים הנצרך למזון קודם לנצרך לכסות, ועני קרוב או מבני עירו (שדר בעיר י"ב חודש או שקנה שם דירה, או שדעתו להשתקע שם) קודם לאחר, ושכניו עדיפים מבני עירו. וקרוב עדיף מבן עירו אא"כ הקרוב יכול ללוות בקלות מאחרים. ובקרובים אביו ואמו קודמים לבניו, ובניו קודמים לאחיו, ואחיו מאביו קודם לאחיו מאמו, ושניהם קודמים לשאר קרובים. עשיר קרוב קודם לשאינו קרוב, ועשיר בן עירו צ"ע אם יש לו קדימה. מי שאינו עני אך הוא דחוק בעסקיו ויכול להתמוטט לגמרי מצוה להקדימו כעני. וקרוב שודאי יבוא אח"כ ללוות זה סיבה להמנע מלהלוות לשאינו קרוב, אבל בספק אין להמנע.
כהן קודם ללוי, ולוי לישראל, וישראל לממזר, וממזר תלמיד חכם קודם לכולם, ואף אם החכם צריך את המעות לכסות והעם הארץ למזון החכם קודם, ואשת חבר כחבר, והגדול בחכמה קודם לחבירו. ורבו המובהק שרוב חכמתו הימנו או אביו או שאר קרובים קודמים לכל ואפי' לתלמיד חכם, ורבו קודם לאביו, ואם אביו שקול לרבו או שאביו שכר את הרב ללמד את הבן, אביו קודם לרבו.
עוד מדיני קדימה- אם אחד בא ללוות והשני רוצה את המעות בעיסקא או שהמלוה רוצה להשקיע את המעות באיזה עסק, ואין ידו משגת להלוות, אינו מחויב להלוות חינם, דשלו קודם לכל אדם, אך יתבונן היטב אם באמת אין ידו משגת לזה, כי אם ידו משגת ונמנע מחסד מחשש שיהיה אביון ח"ו, סוף דבר תביאהו מידה זו שיהיה אביון ח"ו. אם לאחד המבקשים יש קרוב שיכול להלוותו השני קודם, אך אם הוא אומר שהקרוב לא מלוהו שניהם שווים. מי שנתנו לו ממון להלוות אין בממון זה קדימה לקרובי הנותן או לקרובי הגבאי, אלא הוא זוכה לכל בני העיר בשוה.
