אימתי יוכל הקב"ה לקרוא שמו על הלילה

ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה (א ה) במדרש ילקוט (רמז ה') מבואר שאין הקב"ה מיחד שמו על הרעה לכן לא נאמר אצל החושך "ולחושך קרא אלוקים לילה" כמו שנאמר גבי היום "ויקרא אלוקים לאור יום" אלא נאמר רק "ולחושך קרא לילה" בלי שם ה'.

ובזה נראה לפרש דברי הפייטן בפיוט הנאמר בהגדה של פסח "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה רם הודע כי לך יום אף לך לילה", שהנה בישעיהו נאמר "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתיים כאור שבעת הימים" (ל-כו) והיינו שלעתיד לבא אור הלבנה יהיה כאור החמה ואור החמה יאיר פי שבע מאור החמה היום, וא"כ שהלבנה תאיר כחמה הרי שבאותה העת לא יחשב החושך רעה דיהיה כאור של החמה ויוכל הקב"ה לקרוא שמו אף על הלילה כי יהיה מואר.

וזו כוונת הפייטן שקרב יום שאינו מאיר כיום אלא יאיר שבעתיים וכן אינו לילה ר"ל שהלילה בו לא יחשב כלילה של הזמן הזה כי יהיה מואר כחמה וממילא יוכל הקב"ה לקרוא שמו אף על הלילה ולכן באותו הזמן שמתקרב "רם הודע כי לך יום אף לך לילה" ר"ל יוכל הקב"ה להודיע שמו הן על היום והן על הלילה.

משאת המלך