הדרך לחזור ולזכור
רציתי לשאול בנוגע לאופן הלימוד וזכירת הלימוד. ב"ה אני לומד היטב ומשקיע גם בחזרה על הלימוד, וכמו"כ משתדל בד"כ להשתתף במבחנים שונים על מה שאני לומד. אולם אני מרגיש שהלימוד למבחן מגיע מתוך לחץ מסוים, ובשל כך אחרי המבחן אני שוכח את רוב החומר די מהר... האם יש דרך ללמוד מתוך רוגע, ולהפעיל את הזיכרון בצורה בריאה ונכונה, כדי להגיע למצב בו הלימוד נשמר בזיכרון לאורך זמן ואינני נוטה לפרוק את עומס הידיעות ממני. השאיפה הגדולה שלי היא להפיק משנות הבחרות את המקסימום ולצאת עם ידיעות מקיפות במסכתות הנלמדות בישיבה, איך אוכל להתגבר על המחסומים ולהוציא את שאיפתי מן הכוח אל הפועל?
תשובה:
שאיפתך ראויה להערכה עצומה, שכן שנות הבחרות הן השנים המעולות והמתאימות ביותר לקנין ידיעות נרחבות במסכתות הישיבתיות, מלבד שאר הקניינים שאתה רוכש בישיבה בהבנה עמוקה וישרה ובשאר חלקי עבודת השם.
המציאות שאתה מתאר בה החזרה על הלימוד נערכת מתוך לחץ המבחן מסוים, והשכחה שאחרי המבחן, היא תופעה מצויה ונורמלית. חשוב להבין את הסיבות לתופעה זו, וללמוד את הדרכים להתמודד עימה. לעצם החשיבות של קנין ידיעות בתורה, יש לדעת שמי שמשקיע בזה מרויח הרבה מאד הן בחידוד ההבנה והן בהשגת מתיקות וחשק ללמוד עוד ועוד ולהתמיד בלימוד. עיקר הקושי הוא בהתרגלות לשקידה בתחילת הדרך, אבל אח"כ מגיע הטעם הטוב להמשך הדרך, כמו שהביא רש"י את דברי חז"ל על הפסוק "ועתה עם שמוע תשמעו בקולי" וז"ל "אם תקבלו עליכם יערב עליכם מכאן ולהבא, שכל ההתחלות קשות".
מובא בשם הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל, שבדורות קודמים היו מסיימים ש"ס בגיל ט"ו ט"ז, ואילו בזמנינו לא מצוי שמסיימים ויודעים ש"ס. ואמר שאם נחשב את כמות הידיעות שיש בראש של בחור בן ט"ז נמצא שזה הרבה יותר מש"ס, והיה מי שערך חשבון לפי המציאות היום בה קוראים המון חומר בספרים עיתונים ופרסומות, ומצא שבתוך כ-300 שבועות אדם מכניס לראשו ידע של יותר מש"ס שלם. לנו נראה שלימוד ש"ס אורך זמן רב, אך אם נחשב גם את הזמן שקורא כל מיני דברים בצורה קלה, נמצא שאפשר ללמוד במקום זה את הש"ס בצורה קלה, ואין ספק מה עדיף...
כמו"כ עצה יסודית שמענו מרה"י שליט"א, יש לשים דגש ומשקל רב על כך שהחזרה תהיה מעניינת, היות וחזרה שאינה מעניינת אינה מועילה! מבואר בגמרא (ע"ז י"ט.) שאין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ, והיינו שאם בשעת הלימוד הראש תפוס בפרטים כגון איך לזכור או איך להצליח במבחן, ומלווה במתח ולחץ בצל המבחן, קשה ללמוד בהבנה מתוך חיבור והנאה מעצם ההבנה והידיעה, וממילא החזרה אינה מביאה לתועלת הרצויה.
המבחן אמור להיות לך לאמצעי ועזר, ולא מטרה בפני עצמה. המטרה העיקרית שאינה משתנה, היא עצם הלימוד וההבנה, ובשעת הלימוד המוח צריך להיות תפוס ומרותק אך ורק בגוף החומר הנלמד, ולא במטרות אחרות.
העצה המעשית שתסייע לך בעז"ה לזכור את הלימוד לטווח ארוך, היא הענין של הסדר והכללים. הרמח"ל מבאר ענין זה בהקדמה לספר דרך השם (שהוא ספר הבנוי בצורה מסודרת של כללים בעבודת השם, ומחולק לארבעה חלקים ובכל חלק כמה פרקים), וזה לשונו שם - "יתרון ידיעת הדברים על מתכונת חלקיהם, כפי מחלוקתם וסדרי יחסיהם, מידיעתם שלא בהבחנה, כיתרון ראיית הגן המהודר בערוגותיו ומיופה במסילותיו ובשורות מטעיו, מראיית חורש הקנים והיער הצומח בערבוב. כי אמנם ציור חלקים רבים, אשר לא נודע קשרם ומדרגתם האמיתית בבנין הכל המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבד בלא חמדה, שייגע בו ויעמול, ונלאה ועיף ואין נחת".
כמו"כ ידועים דברי החזון איש (קובץ אגרות ח"א י"ג) ...מבלי משים הנך מזלזל במגמה של ידיעת התורה... ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה, הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך הגר בין בני תמותה, חי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה". (ועיי"ש שביאר שענין ידיעת התורה הכונה שהשכל הניתן בנפש כגרעין בגומת השדה, המתאחד עם החכמה והיו לבשר אחד. והיינו שהחיבור הוא פנימי ועמוק).
זכיתי להגיע השבוע (כ"ד אייר ה'תשפ"ג) לתפרח ולהיכנס לרה"י הגאון ר' יעקב פרידמן שליט"א לשמוע ממנו הדרכה בהירה בהרבה תחומים בעבודת השם. בתוך הדברים שאלתי כיצד זוכים להגיע לידיעת התורה. תמצית תשובתו של רה"י היתה שהדבר תלוי בריכוז ההתענינות בתורה. ככל שמצויים במחשבה תחומי התעניינות נוספים שתופסים את הראש, הם מגיעים על חשבון ידיעת התורה. והזכיר את דבריו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהביא את דברי הגמרא (ברכות ה.) "ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עינך בו ואיננו", ופירש רש"י "אם תכפל וסגרת עינך בתורה היא משתכחת ממך". הרי שבכדי לזכות לידיעת התורה, בהכרח צריך שהיא תהיה הנושא המרכזי המונח בראש מעיינותיך, ולהשתדל להפחית כמה שיותר מלהכניס דברים נוספים לתחומי התעניינותך.
ואעתיק כאן קטע מתוך הדרכתו של רה"י הגאון רבי בשיראל בונם שרייבר שליט"א בענין הסיכום והחזרה - "האופן של הסיכום צריך להיות מיד אחרי הלימוד ובצורה פשוטה מאד, אחרי שלומדים פעם ופעמיים מסכמים בעל פה את הסוגיה עם החברותא, מה אמר אביי ומה אמר רבא, איך רש"י למד פשט ומה הוסיפו התוס', התמצית של העמוד קצרה, וכשומדים כך העמוד מסודא אצל כל אחד בשפה שלו ולפי ההבנה שלו, וכך זוכרים. אחרי שהלימוד מסוכם אצלך אפשר למצוא זמן קצר בלילה לפני השינה לחזור על הדף שוב, זה לא אמור לקחת יותר מחמש דקות, ואפשר בהחלט למצוא חמש דקות פנויות בערב לחזרה כזו".
יש עוד הרבה מה להאריך בנושא זה, ונגענו בו רק רק על קצה המזלג, אולם הצענו כאן כלים חשובים ובסיסיים להגיע לידיעת התורה כשאיפתך. והכרחי לזכור את מה שאמרו חז"ל (נדה ע) "מה יעשה אדם ויחכם, ירבה בישיבה וימעט בסחורה ויבקש רחמים ממי שהחכמה שלו", וכן אמרו חז"ל (מגילה ו:) לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא.
בהצלחה רבה.