הפטרה

מאורעות התקופה

דוד נמשח למלך ע"י שמואל בדבר ד', לאחר מות שאול קיבלוהו יהודה למלך עליהם בחברון, ולאחר שבע שנים קיבלוהו כל ישראל עליהם למלך, ומלך עוד ל"ג שנה, נלחם במלחמות רבות והושיע את ישראל מאויביהם. בחייו היה פעמים רבות נתון לרדיפות שונות ובסכנת חיים, בהם הוא התחזק בבטחון בד' שיושיעו מכל צרותיו, כפי המתואר בספר שמואל ובספר תהילים. היו לו י"ח נשים (וי"א שהיו יותר. סנהדרין כ"א.), ובנים רבים, בנו השלישי היה אבשלום בן מעכה, שמרד בדוד בחייו ומת, והרביעי היה אדוניה בן חגית, שגם הוא היה גדול יותר משלמה בנה של בת שבע. בשנתו האחרונה נחלש דוד והיה בביתו, ואדוניה רצה לנצל הזדמנות זו ולמלוך תחתיו, אולם דוד המליך את שלמה.

ההפטרה

בימי זקנותו של דוד המלך הוא היה שוכב מכוסה בבגדים אשר גם הם לא חיממוהו, ולכן בעצת עבדיו הביאו את אבישג השונמית כדי שתחממו ותשרתהו, והמלך לא ידעה. בנו של דוד אדוניה בן חגית רצה למלוך, ועשה לו רכב ופרשים וחמישים איש רצו לפניו, והמלך לא מחה בו מעולם, ויואב בן צרויה ואביתר הכהן עזרוהו, ואילו צדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגיבורים של דוד לא היו עימו. אדוניהו עשה משתה גדול וקרא לכל אחיו בני המלך, ולא קרא לאלו שלא היו עימו. נתן הנביא קרא לבת שבע ואמר לה שכדי למלט את נפשה ונפש בנה שלמה תלך לדוד ותזכיר לו את דבריו ששלמה בנה ימלוך אחריו ומדוע מלך אדוניהו, ותוך כדי הדברים הוא יבוא לסייעה, וכך עשו, ודוד המלך נשבע בד' ששלמה ימלוך אחריו ואמר שהיום הוא ימליך אותו.

הפטרה זו המתחילה במילים "והמלך דוד זקן בא בימים" היא מעין הפרשה בה מוזכר "ואברהם זקן בא בימים", (וכמו שאברהם חיפש אשה לבנו למען המשך האומה, כך דוד מינה לישראל מלך לכלל ישראל).