הפטרה

מאורעות התקופה

במשך מאות שנים מאז תחילת מלכות רחבעם בן שלמה היתה מלכות ישראל מחולקת למלכות יהודה בה היה גם שבט בנימין, ומלכות ישראל בה היו שאר עשרת השבטים. הושע בן אלה מלך ישראל הסיר את השומרים שמנעו מישראל לעלות לרגל, ובשנה התשיעית למלכותו (כ270 שנה אחרי בנין בית המקדש) כאשר עבדו ישראל ע"ז ולא שמעו בקול הנביאים שנשלחו להוכיחם, ולא עלו לרגל למרות שכבר היו יכולים לעשות זאת, הגלה שלמנאסר מלך אשור את עשרת השבטים ומאז פסקה מלכות ישראל (לעומת מלכות בית דוד שהמשיכה עוד כ140 שנה אח"כ עד גלות בבל). בתקופה זו הירבה הנביא ישעיה להוכיח את הנשארים בארץ ישראל על חטאיהם, והזהירם לשוב בתשובה כדי שלא יגלו גם הם.

ההפטרה

הנביא ישעיה מעורר את ישראל בידיעה שד' אשר ברא את כל הבריאה וכרת ברית עם ישראל, והוא יגאל אותם לעתיד לבוא, וכעת עליהם לשמוע בקול הנביאים המעוררים אותם לשמירת התורה, שהרי כבר ראו את יד השם בגלות עשרת השבטים.

הפטרה זו נקראת בפרשת בראשית מפני שמוזכר בה בריאת השמים והארץ.