הפטרת מחר חדש

הפטרת מחר חדש

כאשר שבת בערב ראש חדש, קורין בספר שמואל א כ, יח' וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ

מובא בספרו של אבודרהם [אבודרהם דוד בן יוסף בן דוד תלמיד ר' יעקב בן הרא"ש], "סֵדֶר תפילות של שבת" על תקנת ההפטרות, מימי גזירות השמד של היוונים שלא יקראו בתורה. ואשר על כן תיקנו לישראל קריאה בנביא, כי היוונים לא החשיבום לנביאים כדברי תורה אלא כדברי מוסר בעלמא ולכן לא גזרו עליהם. ויש בהן בהפטרות שתיקנו מעין זכר לקריאת התורה. ולאחר שנתבטלה גזירת היוונים לא בטל המנהג להיות מפטיר בנביא אחר קריאת התורה. ויש אשר נדחית קריאת ההפטרה המיועדת לאותה פרשה מפני פרשיות מיוחדות כגון שקלים, זכור, החדש, פרה, והפטרת ראש חדש ומחר חדש.

בביאור ההפטרה

בהפטרת "מחר חדש" נותן יהונתן סימן לדוד שאם ירצה שאול אביו להורגו [לדוד], ישלח יהונתן חיציו ויקרא לנערו "החצי ממך והלאה", ואז יֵדַע דוד [כלשונו של יהונתן] לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ ה'.

ויש לשאול, שהרי היה לו לומר לֵךְ, כי שאול רוצה להרגך. ותחת זאת אמר לו: לך כי שִׁלַּחֲךָ ה'.

ועל דרך המוסר והאמונה, מובא בשם הרב אליהו מאיר בלוך ראש ישיבת טלז, טעם הדבר, לומר לך כי "הבריחה שלך היא לא אילוץ, אלא חלק מתכנית אלוקית - לך כי שִׁלַּחֲךָ השם. כי שִׁלַּחֲךָ ה' למלוך על ישראל.

ולעומקו של מקרא, יֵאָמֵר, כי בזה תרמוז הפטרת מחר חדש לפרשה תולדות. שכן מצינו בסיום פרשת תולדות, שרבקה מצוה על יעקב בנה לברוח מפני עשו המבקש להורגו, ובבואה לפני יצחק מטעימה את דבר שליחת יעקב לחרן לא מפני שנאת עשו אלא לשם הקמת ביתו:

[פרק כז פסוק מב'] וַיַּגָּד לְרִבְקָה אֶת-דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַּח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ: {מג} וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקָוּם בְּרַח-לְךָ אֶל-לָבָן אָחִי חָרֶנָה: {מו} וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל-יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְנֹוֹת חֵת אִם-לִקְחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנֹוֹת-חַת כָּאֵלֶּה מִבְּנֹוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִי חַיִּים:

ואכן יצחק שולח את יעקב להקמת ביתו ולא משום שנאת עשו:

{פרק כח, פסוק א'} וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתָוֹ וַיְצַנֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא-תִקַח אִשָּׁה מִבְּנֹוֹת כְּנָעַן: {ב} קוּם לֵךְ פַּדְנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנֹוֹת לָבֶן אֲחִי אִמֶּךָ:

נמצאנו למדים כי האילוץ והבריחה אינן אלא חלק מתכנית אלוקית - לשליחות מאת ה' לילך ולבנות ולהתעצם.

וכפי שאומר יהונתן לדוד לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ ה', למלוך על ישראל, כן אומר יצחק ליעקב קוּם לֵךְ פַּדְנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנֹוֹת לָבֶן אֲחִי אִמֶּךָ:

וכשליחותו של יעקב להקים י"ב שבטי י-ה, מהם משיח בן יוסף ומשיח בן-דוד, כן שליחותו של דוד להקים המלוכה בישראל, וכעין מעשה אבות סימן לבנים.

ושניהם, גם יעקב אבינו וגם דוד המלך לדבר אחד נתכוונו בשליחותם כמובא בנביא עובדיה [פסוק כא'] וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָ'ה הַמְּלוּכָה. וכמובא בנביא זכריה [יד,ט'] וְהָיָה יְהוָ'ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. בב"א.

۸۸۸۸