ע"פ 'דבר מלכות' ש"פ בראשית ה'תשנ"ב
שבת בראשית
את ה'דבר-מלכות' השבועי פותח הרבי מלך המשיח שליט"א בפתגם הידוע בקשר לשבת בראשית:
ידוע פתגם רבותינו נשיאינו – "כפי שנעמדים בשבת בראשית, כך נמשכת כל השנה". היינו, שההנהגה דשבת בראשית נוגעת ופועלת על כל השנה כולה.
והרבי מלך המשיח שליט"א מבאר את תוכן הפתגם:
חדש תשרי המלא בחגים, הינו חודש כללי, חודש המשפיע על כל השנה, בראש השנה ויום כיפור מקבלים עול מלכות שמים לשנה כולה, ומסוכות ושמחת תורה שואבים שמחה למשך כל ימי החול.
בחגי תשרי, היהודי נמצא במצב קדוש ומרומם. אלו הם ימים מלאים במצוות, בהם שוהים משך כל היום בבית הכנסת בתפלה לה', לא פלא שמתעוררים בהם כל כך ומקבלים החלטות טובות.
כשהחודש מסתיים, מתחילה השנה הארוכה עם ימי החול והשגרה, בהם יוצאים מבית הכנסת לעולם שבחוץ, ההתעוררות נעלמת והעבודה נהיית קשה, וגם ההחלטות הטובות יכולות ליפול.
בשביל זה נתנו לנו את שבת בראשית, המחברת את חגי תשרי עם השנה כולה. שבת זו מגיעה בין ימי החול שלאחר החגים, אך עדיין תחת הרושם המרומם והאווירה הקדושה ששררה בהם. שבת בראשית זוהי הזמן המתאים לקחת את הכחות שקבלנו ואת הרצונות הטובים שגילינו בחדש תשרי, ולהמשיך אותם על פני כל השנה.
מה הקשר?
את ענין זה, אפשר למצוא גם בפרשת השבוע, הפותחת בפסוק 'בראשית ברא אלקים'.
את המלה 'בראשית' מפרש רש"י על פי המדרש – שהעולם נברא בשביל ב' ראשית – שני דברים שנקראו 'ראשית'. עבור התורה עליה נאמר 'ה' קנני ראשית דרכו', ועבור ישראל שנקראו 'קדש ישראל לה' ראשית תבואתה'.
וישנו כמובן את הפירוש הפשוט, ש'בראשית' הכוונה בתחילת בריאת העולם.
במבט ראשון נראה שאלו הם לכאורה שני פירושים רחוקים זה מזה, בפירוש הראשון מדובר אודות ישראל והתורה שהינם חשובים יותר מכל העולם ונבראו הרבה לפניו, והפירוש השני מדבר אודות בריאת העולם התחתון.
אך ידוע הכלל שבתורה הקדושה כל הפירושים הנם קשורים זה בזה, ועלינו למצוא את הקשר בין שני פירושים רחוקים אלו.
בתוך העולם
מסביר הרבי מלך המשיח שליט"א:
כשאנו לומדים שה' בחר בישראל להיות ה'ראשית' של העולם, החלק הכי חשוב בעולם, אנו יכולים לחשוב שהכוונה לנשמתו של היהודי שהיא זכה וטהורה, ומתנהגת תמיד לפי רצון ה'. יהודי כזה ודאי שהוא הכי חשוב בעולם.
אך בתניא כתוב אחרת, שם אדמו"ר הזקן מבאר את המילים 'ובנו בחרת מכל עם ולשון', שהכוונה גם ליהודי כזה שנשמתו מסתתרת ונעלמת, ורואים רק את גופו הגשמי הדומה לאומות העולם, ויכול להתנהג כמותם, עד כדי כך שהעומד מן הצד לא יבחין בהבדל שבין היהודי לבין הגוי.
גם על כזה יהודי נאמר "ובנו בחרת מכל עם ולשון". יהודי הדומה בכל לגויים, אך ה' החליט לבחור בו לעם סגולה, ואנו לא יכולים אפילו לנסות להבין למה.
העולם מכיר במעלתם של ישראל
וזאת רומזת התורה בשני הפירושים למילה 'בראשית', בשביל ישראל ובריאת העולם. כי גם בעולם שנברא, ניכר ונרגש מעלתם האמיתית של ישראל על כל הענינים.
כשנשמות ישראל היו תחת כסא הכבוד, ברור לכולם שהם למעלה מהעולם. אך התורה מדגישה לנו שגם כאן למטה בעולם, כאשר יהודי יכול להראות לכאורה כחלק רגיל מהעולם, בדיוק כמו האומות שסביבו, גם כאן כל אחד יודע ומרגיש שהיהודי הוא למעלה מכולם, ולא משנה באיזה מצב הוא נמצא.
זהו גם ענינה של שבת בראשית כפי שהרבי מלך המשיח שליט"א ביאר אותו, שגם כאשר היהודי שקוע בעניני העולם במשך השנה, יש לו את הכחות להביט על הכל מלמעלה, לזכור שהוא בנו של מלך מלכי המלכים.
בפועל
על פי הנ"ל – שמעלת בני ישראל כעם הנבחר באה לידי ביטוי בגלוי כפי שהם נמצאים בעולם הזה הגשמי והחומרי – יש מזה 'נפקא מינה' בפועל, שהיא עיקר ויסוד באופן איך צריך יהודי לעשות את עבודתו, ובפרט בזמן הגלות:
אם כל העולם נברא בשביל ישראל, וגם כשיהודי פה למטה בעולם, הוא מורם מכל הסביבה. מובן שבכל מצב, אפילו בגלות, יהודים הם למעלה מכל הענינים.
ולכן צריך לדעת ולזכור שיהודי לא תלוי חלילה בחסדיהם של אומות העולם, נשמתנו לא נמסרה לגלות, ואפילו לא הגוף, ולגוי אין כל שליטה על היהודי, אדרבה: אומות העולם מכירים במעלתם של ישראל ורק מסייעים להם בעבודתם.
משיח
הגילוי וההכרה של העולם ושל אומות העולם במעלתם של ישראל מתחזק מדור לדור, כשאנו מתקרבים יותר ויותר לגאולה האמיתית והשלימה, כאשר יקוים "והלכו גויים לאורך", "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך", וכו'.
זאת אפשר לראות בפרט בשנים האחרונות, כשרוסיה, שהיתה נקראת 'המדינה ההיא', משחררת יהודים ומסייעת להם. וכן הסיוע של ארצות הברית.
והרבי מדגיש שחשוב לדעת מי סלל את הדרך לכל זה, גדולי ישראל ובראשם רבותינו נשיאינו, החל מאדמו"ר הזקן שפעל בזמנו לנצחונה של רוסיה מול נפוליון, שמטרתו היתה בכדי להיטיב את מצבם הרוחני של ישראל, ועד לדורנו בו נעשה ליהודי רוסיה גם טוב בגשמיות, וביכלתם לצאת משם להגיע לארץ הקדש.
לסיום הרבי מלך המשיח שליט"א מזכיר גם על לימוד החת"ת, כרגיל בכל שנה כשמתחילים את התורה.
ותיכף ומיד ממש, בשבת בראשית הי' תהא שנת נפלאות בה – גילוי נפלאות הקב"ה עד לעיקר הנפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.