השבת שקדמה למעשה בראשית

בפיוט "לכה דודי" רבי שלמה אלקבץ, וזכה למקום הכי מכובד בתפלות של כל עם ישראל, בקבלת שבת. בבית השני של הפיוט כתוב "מראש מקדם נְסוּבָה". בדר"ב מבינים ששבת היא הסיום של מעשה בראשית, היום השביעי, אבל באן כתוב שהיתה שבת עוד לפני בריאת העולם, לפני ששת ימי בראשית. מה השבת הזאת? היא בעצם הסוד של "במי נמלך? בנשמותיהם של צדיקים". לפני שעושים משהו, רגע לפני שמתחילים, יש עוד שיקול דעת אפשר עדיין לא להתחיל בבל הענין. הקב"ה הוא כל יכול, וההסבר תמיד בחסידות הוא 'יבול כן ויבול לא' - רגע לפני שה' מתחיל הוא יכול לא לברוא את העולם. אז, ברעוא דרעוין של אותה שבת שקדמה לעולם, ה' נמלך בנשמות ישראל ומחליט על הבריאה. לפעמים כתוב שהשבת היא בת הזוג של עם ישראל, ישראל החתן ושבת הכלה, ולפעמים כתוב שהשבת-הכלה היא-היא בנסת ישראל, השרש של נשמות ישראל. זו השבת הזו שקדמה לעולם. הבריאה הראשונה בעולם היא הזמן, ובריאת הזמן מאפשרת שאר הנבראים. השבת שקדמה לעולם היא עדיין לפני תחלת הבריאה, שבת שקדמה לזמן. בהמשך כתוב "סוֹף מַעֲשה בּמַחֲשׁבה תחלה". השבת שמסיימת את מעשה בראשית, היום השביעי, נעוצה בתחלת המחשבה בשבת שלפני מעשה בראשית.