ענייני גמילות חסדים המוזכרים בתורה, וכמה פרטים במצוה זו
ענייני גמילות חסדים המוזכרים בתורה, וכמה פרטים במצוה זו
אמרו חז"ל שהתורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים, ובאו בזה ללמד גודל הענין של חסד, ובאמת גם שאר התורה מלאה מענייני החסד בהרבה אופנים, וכדלהלן, ועל האדם להתבונן בזה כמה החסד יקר בעיני ד' יתברך.
א' הקב"ה קילעה לחוה והביאה אל האדם, וגם נעשה לו שושבין.
ב' שם ויפת כיסו את נח אביהם, מפני שהאדם צריך לחפות על קלון חבירו בכל כוחו, כמו שהוא חס על כבוד עצמו, ונח בירכם על זה וברכתו נתקיימה.
ג' אברהם יצא להלחם בארבעת המלכים והוליך עמו עוד אנשים, כדי להציל את לוט ורכושו מן הצרה, אע"פ שלוט היה אשם בדבר, שהאדם מחויב במצות "לא תעמוד על דם רעך" גם לשכור אנשים כדי להציל את חבירו מן הגייס והליסטים.
ד' בקור חולים אצל אברהם.
ה' הכנסת אורחים של אברהם וגודל זריזותו בזה, ואמר הכתוב "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט" והחסד בכלל צדקה וגדול ממנה. וגם סיפרה התורה את החסד שעשה לוט אע"פ שלא ידע שהם מלאכים.
ו' אברהם ביקש מהקב"ה שישא את עוון סדום ולא יכלה אותם, והרבה והפציר בענין זה, ומבואר שצריך האדם גם להתפלל על אחרים, ואע"פ שהם הולכים בדרך לא טובה.
ז' עונש סדום היה על מיעוט הצדקה.
ח' הספד וקבורה לשרה, קבורה של דבורה מינקת רבקה, קבורת רחל ומצבתה, וקבורת יצחק.
ט' רבקה נבחרה ליצחק כיון שהיתה גומלת חסדים.
י' הקב"ה בא לנחם את יצחק על פטירת אברהם.
י"א הבטחת יעקב לקב"ה על המעשר, ומסתמא המעשר היה לצדקה וחסד.
י"ב ברכת אבלים של הקב"ה ליעקב על פטירת רחל.
י"ג ויקומו כל בניו ובנותיו לנחמו.
י"ד ראובן ויהודה ניסו להציל את יוסף מן המיתה (ותמר רצתה להשרף כדי שלא לבייש את יהודה).
ט"ו בקשת יוסף משר המשקים שיזכירו לפני פרעה, כי בכלל גמילות חסדים להזכיר איש לטובה לפני מי שיכול להיטיב לו.
ט"ז יוסף נתן צידה לדרך לאחיו כפי שראוי לעשות לאורחים.
י"ז יוסף כלכל את אנשי מצרים שזה הוא גמילות חסדים, כי צריך כל אדם להחיות אנשים ולכלכלם כפי כוחו.
י"ח קבורת יעקב והבכי והמספד ונשיאת המיטה והלויה.
י"ט המילדות מסרו עצמם לסכנה, ואף סיפקו מים ומזון ליולדות העניות, ולא פרשו מלהיות מילדות, שמא האחרות ישמעו לעצת פרעה.
כ' משה רבינו יצא אל אחיו ונתן עיניו וליבו להיות מיצר ודואג עליהם, וזה ממידת החסד להתבונן בצרת חבירו, אולי יוכל להושיעו בדבר מה, וכן הרג משה את המצרי כדי להציל את המוכה, ודלה מים והשקה את צאן בנות יתרו.
כ"א שוטרי בנ"י לא דחקו את עושי המלאכה וקיבלו עליהם הכאות.
כ"ב משה רבינו לקח את עצמות יוסף, ובזה שילם הקב"ה ליוסף עבור החסד שעשה ליעקב בקבורתו.
כ"ג "זה קלי ואנווהו" היה דומה לו מה הוא רחום וחנון אף אתה וכו'.
כ"ד כל ההכנסת האורחים שעשה משה רבינו ליתרו.
כ"ה "והודעת להם את הדרך" זה גמילות חסדים.
כ"ו אחד ממידותיו של הקב"ה זה "ועושה חסד לאלפים" וצריך לילך בדרכיו.
כ"ז מצות הלואה והשבת העבוט.
כ"ח הרבה עניינים בפרשת בהר כמו גאולת קרובים ו"וחי אחיך עמך" וכו' בנויים על מידת החסד.
ובאמת הרבה מצוות עשה ולא תעשה בתורה נובעים ממידת חסדו ית', כגון לקט שכחה ופאה, מעשר עני, בשמיטה מלבד שהיא שבת לד' גם כתיב "ואכלו אביוני עמך", השבת אבידה (ואפי' בשוה פרוטה), פריקה וטעינה, ועוד הרבה מצוות, ומטובו וחסדו ית' ציווה גם אותנו להיות לעזר בכל מה שנוכל.
וכיון שכ"כ גדול קדושת מידת החסד שכל התורה מלאה מזה, כמה יש לאדם להחזיק במידה זו ולא להתרפות ממנה כל הימים, ולא יסתפק לעשות חסד פעם בחודש או בשבוע.
