מדוע דוקא האדם נקרא בשם זה, וממה נבראו העופות
ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ (א כ) בגמ' חולין (כז:) איתא שאל קונטריקון ההגמון את רבן גמליאל שבפסוק זה משמע שהעוף נברא מהמים שהרי נאמר בו "ישרצו המים וכו' ועוף" ואילו אח"כ כתוב "ויצר ה' אלוקים מן האדמה כל חיית השדה וכל עוף השמים" משמע שהעוף נוצר מן האדמה השיבו שנבראו מן הרקק שזו שלולית מים שעל האדמה ואח"כ אמר לתלמידיו שדחה אותו בקש והתשובה האמיתית היא שנבראו מהמים ומה שכתוב "ויצר אלוקים" אין הכונה שהכל נוצרו מן האדמה אלא הכי פירושו "ויצר אלוקים מן האדמה כל חיית השדה כלו' שהחיה נוצרה מן האדמה ואח"כ ממשיך קרא שאת כל חיית השדה ואת כל עוף השמים הביא הקב"ה לפני אדה"ר שיקרא להם שמות.
ויש לתמוה דאדרבא התשובה שהשיב להגמון טובה יותר וכדמבואר בגמ' שם שחיה שנבראה מן האדמה צריך לשחוט בה ב' סימנים דגים שנבראו מן המים אי"צ בהם שחיטת סימנים כלל ועוף שנברא מן הרקק שזה גם אדמה וגם מים מספיק בו שחיטת סימן אחד ומדוע אמר ר"ג שאי"ז התירוץ האמיתי, וביותר קשה שהתירוץ שאמר לתלמידיו יותר דחוק כי לפיו צריך לשבש המקרא.
וי"ל שמטעם אחר בהכרח לשבש את המקרא ואחר שממילא בהכרח לשבש את המקרא מסתבר להעמיד התירוץ כנ"ל דאין סתירה בפסוקים דממילא בהכרח להעמיד הפסוק השני דהכונה שהביאם לאדה"ר שיקרא להם שמות.
שהנה יש לתמוה מאחר והאדם נקרא אדם כי נוצר מן האדמה מדוע שאר בעלי חיים לא נקראו אדם שהרי אף הם יצאו מן האדמה, ויש ליישב ע"פ מאי דאיתא במדרש רבה (פר' י"ג סי"ג) אמר רשב"ג ד' שמות יש לארץ כנגד ד' תקופות ארץ תבל אדמה ארקא, ארץ כנגד תקופת ניסן שמריצה פירות, תבל בתקופת תמוז שמתבלת פירות, אדמה בתקופת תשרי שעושין בולין בולין של אדמה, ארקא בתקופת טבת שמוריקות פירותיה, והנה דעת ר"א שבתשרי נברא העולם והיינו בריאת האדם כלו' שהבריאה החלה בכ"ה אלול והיום השישי היה א' תשרי שבו נברא העולם נמצא שעד יום ו' היתה הבריאה בתקופת תמוז שנקראת הארץ תבל ומיום ו' היתה תקופת תשרי שנקראת אדמה ומעתה דוקא לאדם ראוי לקרות כך ע"ש האדמה כי נוצר בעת שנקראה אדמה משא"כ שאר בריות נבראו קודם בעת שלא היתה קרויה אדמה לכן לא נקראו אדם.
ואל תתמה מדוע על מה שנברא קודם יום ו' כלו' הפירות כתוב "ותוצא הארץ" ולא כתוב ותוצא תבל שהרי היה זה בתקופה שראויה להיקרא תבל די"ל ששם תבל הוא ע"ש שמתבלת הפירות ושם ארץ הוא על שם שמוציאה אותם ובעת הבריאה נבראו הפירות מוכנים וגמורים וא"כ יותר שייך בהם שם ארץ.
והנה ביום השישי נבראו האדם וחיית השדה ואילו העופות נבראו ביום החמישי וא"כ באדם ובחיות שייך לשון אדמה ובעופות לא שייך וא"כ קשה כיצד בפסוק כתוב "ויצר אלוקים מן האדמה כל חיית השדה ואת כל עוף השמים" דהניחא ביחס לחיית השדה שייך לשון אדמה שנבראו בתשרי אך אצל עופות אין שייך לשון אדמה, ולכן מן ההכרח לומר שצריך לסרס הפסוק ולומר שמש"כ מן האדמה קאי רק על החיות ומש"כ עופות היינו רק שהביאם לאדה"ר שיקרא להם שמות ומאחר ומוכרחים לפרש כך המקרא שפיר העדיף רבן גמליאל לפרש כך הפסוק.
עד כאן דברי אדוני אבי ואני הצעיר אמלא דבריו, שהנה יש להקשות הקושיא הנזכרת לעיל שהרי החיות נבראו ביום שישי כמו האדם ומדוע א"כ לא נקראו אדם כמו האדם שדוקא ביחס לעופות י"ל שלא נקראו אדם כי נבראו בתקופת תמוז, וי"ל שרש"י (בפס' י"ד ופס' כד) כתב שכל הבריאה נבראה ביום הראשון ובשאר הימים רק הוציאם הקב"ה לפועל ולפי"ז החיות נבראו ביום הראשון ויצאו ביום השישי א"כ אין לקרותם אדם כי תחילת בריאתם היתה בתקופת תמוז ורק שנאמר בהם ותוצא האדמה כי בפועל יצאו בעת שנקראת אדמה משא"כ האדם תחילת בריאתו ביום השישי א"כ כולו נוצר כשנקראת אדמה לכן נקרא שמו אדם.
יעלת חן (בשם אביו ובשם עצמו)
